Thug on a motorcycle/בריון על אופנוע [2]

Bonus episode-פרק בונוס

כעבור 4 שנים:

״ששש תיהיי בשקט.״ לחש מרקוס כאשר הרים את אצבעו לפיו,
מסמן לאנה לא לעשות תזוזות או רעש,
היא הנהנה וחייכה בשמחה מתפרצת,לא יכלתי שלא לחייך,
החיוך החמוד עם החדודים הקטנים שלה,
היא המסה את כולנו,
אלכס זחל לכיוונם,נכנס בין רגליו של מרקוס,
אלכס היה העתק הדבק של מרקוס,הוא נולד בדיוק שנה אחרי שאנה נולדה,
והוא,כמוה,גרם לכולנו להינמס,חוץ מג׳יימס,
לג׳יימס יש בעיה קשה עם התינוק החמוד הזה,
ישבתי במטבח,מסתכלת על כל הדבר מהצד עם חיוך גדול,
ג׳יימס נכנס בסערה לסלון,מביט סביב,
״מרקוס,שאני אניח עלייך את הידיים שלי.״ ג׳יימס לחש בעצבנות,
גיחוך יצא מפי,
ג׳יימס הביט לכיווני,אך מהר הוזזתי את ראשי,מתעניינת במיוחד במקרר הלבן והגדול שלנו,
צחקוק נשמע,אנה.
ג׳יימס הקיף את הספה,מוצא את אנה מרקוס ואלכס מאחוריה,
מרקוס הרים את בנו וברח,בעוד אנה ניסתה,
אבל כמובן שאי אפשר לברוח ממנו.
הוא הרים אותה על כתפו,היא צחקה בקולי קולות,מנסה לברוח,
בזמן שהוא מדגדג אותה,
הוא הרים אותה לבסוף בידיו,והביט בפניה,הם היו כל-כך דומים,
רק שהיא קיבלה את עיניי,
״פעם הבאה,לא להקשיב למרקוס,אוקיי נסיכה?״ אמר ג׳יימס מסדר תוך כדי לביתו את הראש,
״אבל למה?״ היא מלמלה בקול עייף מצחוק,
״כי אסור לדבר עם בנים,גם עם הם בגילך.״ אמר ג׳יימס ברצינות,
אנה הנהנה, הוא נישק אותה על הלחי נשיקה ארוכה,
הניח אותה ,היא נעלמה בשניות ,
הוא התקדם אליי,והדרך שבה הוא הלך לכיווני גרמה לי להבין שלא הייתי צריכה לצחוק,
קמתי ממקומי וניסיתי לחמוק ממנו, אבל כמו שאמרתי מקודם,
אי אפשר לחמוק ממנו.
הוא הרים אותי על כתפו בזמן ששיחררתי נחרת צחוק,
הוא תפח על התחת שלי בזמן שעלה למעלה במדרגות,לכיוון חדר השינה שלנו,
״מה אתה עושה??״ שאלתי בחיוך גדול,
הוא חייך יכולתי להרגיש את זה,הוא פתח את דלת החדר,
וכמה רגעים לפני שהוא נעל הוא אמר,״אני מעניש אותך.״
הוא הפיל אותי במהירות את עדינות על המיטה הגדולה שלנו,
הוא עלה מעליי,ולא עזב לשניה אחת את שפתיי,
מנשק מוצץ מלקק,לא יודע שובע.
״תרגע,בריון.״ אמרתי והוא נעצר וחייך אליי חיוך יהיר,אכזרי,משהו בחיוך שלו משך אותי,כמו פרפר לאש,
״זה מזכיר לי תקופות שאני מעדיף לשכוח.״ הוא אמר לפתע,
ופשט מעליי את החולצה,מניח את ראשו מעל החזיית התחרה השחורה שלי,
נשימותיי הפכו כבדות,הוא יודע מה הוא עושה.
הוא התחיל לנשק אותי,גורם לי לעור ברווז,וצמרמורות בכל הגוף,
״כמו מה? שהיית הבריון שלי?״ גיחכתי,
הוא התעלם מדברי וירד יותר למטה גורם לי להשתנק כאשר הוא הניח את שתי ידיו על המכנס שלי,פושט אותו למטה,
חושף את תחתוני התחרה השחורים שלי ,
״היה לי גם אופנוע.״ הוא אמר לפתע,אך זה לא עניין אותי עכשיו,
הוא סרק את כל כולי,כאילו זאת היא הפעם הראשונה בה הוא רואה אותי,
״פאק.״ הוא לחש בגניחה,
הוא הוריד מעליו את ג׳קט החליפה,פותח את הכפתור הראשון של חולצתו הלבנה והמכופתרת,
קמתי ממקומי,מניחה את ידי על חגורת מכנסיו,אז נדלקה בעניו,
פתחתי את חגורת מכנסיו,משליכה אותה לרצפת החדר,
בזמן שפתחתי את רוכסן מכנסיו,
ג׳יימס נשך את שפתיו כשהוא מביט בי פותחת את מכנסיו,בוחן את כל צעדיי כמו נץ,תשוקה ואש היה הדברים היחידים שראיתי בהבעת פניו,
הוא קרע ממנו את החולצה,משליח אותה הצידה,
עולה מעליי בזמן שהמכנס שלנו חצי למטה,על רגליו,
תוך שניה הוא העיף את המכנס,והסתער עליי,
בולע אותי בנשיקות,תובע אותי בתובענות,
הוא מתנהג כמו ברברי שאף פעם לא אכל,ואני אוהבת את זה.
הוא פתח את החזייה שלי,משחרר את חזי,וישר מכניס לפיו את השדיים שלי,ממשש אותם ומנשק,ומוצץ,
הוא יורד למטה עם פניו,מנשק את בטני ,כל סנטימטר,הוא לא מפספס שום פיסת עור,
גנחתי בציפייה כאשר הוא נעמד עם ראשו מעל התחתונים שלי,
״ג׳יימס.״ גנחתי ,
הוא הוריד אותם באיטיות,אוהב לגרום לי להתייסר,
הוא לא הוזיז את עניו מעיניי,הופך את מה שהוא עושה ליותר מושך ,
הוא עלה בחזרה אל פניי כאשר סיים להוריד את התחתונים שלי,
״אני אוהב אותך.״ הוא לחש לפתע,
מחייך חיוך אמיתי.
חייכתי כאשר הסתכלתי עליו,הנחתי את ידי על הלחי שלו,
״גם אני אוהבת אותך,בריון על אופנוע שלי.״
הוא גיחך,וידעתי,פשוט ידעתי שאת שלי,אני עשיתי בחיים האלה,
ג׳יימס ואנה הם הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים,
ואני עומדת להגן עליהם ולשמור עליהם לנצח,לא משנה מה יקרה,לא משנה כמה זמן יעבור,אף אחד לא יצליח להפריד בינינו.