אדומת השיער הקטנה-מאת דיאנה גולדובניוק

אדומת השיער הקטנה-פרק שלושים(בשורה קשה)-מאת דיאנה גולדובניוק

אדומת השיער התעוררה והתיישבה על מיטתה. היא אמרה לעצמה שהיא מאוד רוצה ילד או ילדה כי היא לא נהיית צעירה יותר.
אדומת השיער הלכה לביתו של בעלה הטרי ודפקה בדלת ביתו.
בעלה הטרי בעודי עייף פתח לה את הדלת עם מבט מאוכזב ואמר לה:"תגידי, מה את רוצה ממני אני באמת לא מצליח להבין, מישהו מחזיק אותך אתי בכוח?"
אדומת השיער ענתה לו:"אתה לא מחזיק אותי בכוח, אבל אתה רק אומר שאתה מוכן שאני אלך, אבל אתה לא באמת רוצה שאני אלך."
בעלה של אדומת השיער ידע שהיא הייתה המקור שלו לשכיחת אישתו הקודמת, אם שני ילדיו.
אדומת השיער נכנסה לבית והתיישבה על הספה בסלון ואמרה:"בעלי, אני חושבת שהגיע הזמן שנתחיל לחשוב על ילדים, אתה מבין אותי?"
בעלה הטרי התבונן בה במבט מאוכזב וענה לה שהם עדיין לא מוכנים אבל הם יכולים לנסות.
אדומת השיער ענתה לו:"אין לנסות או לא לנסות, אתה התחתנת אתי, אז אתה אמור לקיים את מצוות פרו ורבו אתי ואף אחד לא שואל אותך אם אתה רוצה או לא."
בעלה הטרי הסכים איתה ואמר שהיא אכן צודקת.
הזוג נכנס לחדר השינה וקיימו יחסים.
עברו מספר שבועות ואדומת השיער לא הרגישה תסמיני הריון, עברו עוד מספר שבועות ושום דבר.
אדומת השיער אמרה בכעס רב לבעלה:"מדוע אני לא נכנסת להריון, אתה עקר, אני לא מבינה?"
בעלה ענה לה:"אינני עקר, יש לי שני ילדים, אולי את עקרה, תבדקי אצל הרופא ואל תמהרי להאשים אותי!"
אדומת השיער נלחצה ומיד נסעה בכרכרת עץ הקטנה שלה אל הרופא של הכפר.
אדומת השיער נכנסה אל חדרו של הרופא ואמרה לו:"אני כבר מספר חודשים לא מצליחה להיכנס להריון, לא ברור מה הסיבה לכך, בבקשה תעזור לי."
הרופא התבונן בה והתחיל את הבדיקות.
אדומת השיער ישבה על כיסא הבדיקות וכל דקה הרגישה לה כמו נצח ונשימותיה היו חזקות וכמעט הרגישה חנק.
לפתע, הרופא אמר לה בצער רב:"יקירתי, את עקרה מלידה, התפתחות רחמך הוא כמו של ילדה צעירה בשנותיה הראשונות לחייה, ספק גדול שתוכלי להביא ילדים לעולם, אולי אפילו אף פעם, אני ממש מצטער."
מההלם הרב ומהצער הרב, אדומת השיער ביקשה מים מהרופא וירדו לה דמעות, היא הרגישה כאילו שלוליות של דמעות ירדו מעיניה, הרגישה כאילו ברק מכה בה ולא ידעה איך לקבל את הבשורה ההכי קשה בחייה.
הרופא אמר לה שזה בסדר שהיא יכולה לאמץ ילד.
אדומת השיער בכעס רב השיבה לרופא:"לאמץ, מה לאמץ, למה אני צריכה את זה? אני אגדל ילד שלא שלי, שאלוהים יודע ממי הוא וכשיגדל הוא יגיד שאני לא אמא שלו ויתחיל לחפש את הוריו הביולוגיים ויעזוב אותי וכל יום אני אשמע את המילים:"את לא אמא שלי", וזה ירדוף אותי לתמיד.
אתה לא מבין, הדבר שאני הכי רוצה בעולם זה ילד משלי, דם מבשרי ולא איזה ילד מבית יתומים."
הרופא התבונן בה בצער ובהבנה כי היא צדקה.
אדומת השיער הקטנה יצאה מחדרו של הרופא ונסעה שוב חזרה לבית של בעלה. כל מטר ומטר בזמן הנסיעה הרגיש לה כמו סיוט והיה לה קשה לומר את הבשורה הקשה הזו לבעלה כי פחדה שיעזוב אותה, כי בסופו של דבר הוא גבר ולא משנה כמה יגיד שלא רוצה ילדים, עמוק בפנים ידעה שבלי ילדים הוא לא יהיה איתה.
אדומת השיער עם פנים חיוורות דפקה בדלת של ביתו של בעלה ואמרה לו:"אנחנו חייבים לדבר."
בעלה התבונן בפניה החיוורות ונתן לה מים, ליווה אותה לספה כי היא כמעט התעלפה מרוב חנק שהרגישה.
אדומת השיער שתתה את הכוס מים ואמרה לבעלה:"אתה לא מבין, הרופא אמר שאני לא יכולה להביא ילדים לעולם."
בעלה ענה לה:"אני מבין, אנחנו ננסה להביא ילדים."
אדומת השיער אמרה שהיא חייבת לנוח ושאין לה כוח להוציא מילה נוספת.
בעלה ליווה אותה למיטה ואדומת השיער נרדמה.

"הדבר שאני הכי רוצה בעולם זה ילד משלי."