אימא אמרה לי לא לצאת
לא משנה כמה רעש יש
לא משנה כמה צועקים
לא משנה אם הם מזיזים ושוברים דברים
רק שלא אצא
רק שאחיה ואגן על בני
אני רוצה לצאת מהתנור הגדול והמקולקל
אימא אמרה לאבא שהוא מספיק גדול בשביל שאני ובני נתחבא בתוכו והוא לא יהווה סכנה כי הוא לא פועל
"הם כבר שברו אותו בפעמים הקודמות הם גם לא יטרחו לחפש אחריהם שם"
אימא טענה את זה לפני אבא אתמול בערב
כשהם יצאו סוף סוף יצאנו בזהירות מהתנור הכול היה שברים של חרס וזכוכית ומלא בדים קרועים.
בני התחיל לבכות לאימא ואני רציתי להצטרף אליו , אבל לא יכולתי, הבטחתי לאימא שאשמור על בני.
ניסיתי שלא לבכות , לקחתי את התיק החום של אבא והתחלתי למלא אותו בקצת מהאוכל שהשאירו , לקחתי גם פנס , אולר, מחברת ועיפרון , ועוד דברים שחשבתי שנצטרך.
הלבשתי את בני בסוודר ומעיל , נעלתי לו נעליים והתארגנתי בעצמי.
פתחתי את הדלת לסדק והצצתי, הרחוב נראה מפחיד בלילה , נשמתי עמוק , אזרתי אומץ , לקחתי את היד של בני והתחלתי לרוץ....
YOU ARE READING
שואה✡️
Short Storyקטעים ששמעתי מעדויות של שורדי שואה וקצת חיברתי להם חלקים של אחרים
