אדומת השיער הקטנה-מאת דיאנה גולדובניוק

אדומת השיער הקטנה-פרק שלושים וארבע(קסם וברכה)- מאת דיאנה גולדובניוק

עברו מספר שעות ואדומת השיער התעוררה.
היא פקחה את עיניה ולא ראתה אף אחד, בעלה לא היה לידה, היא הרגישה צער ושמחה אבל לא התייאשה.
אדומת השיער חשבה על מה שהפיה אמרה שהבת שלה תהייה יפה ומלאה באומץ לב וזה שימח אותה, זו ברכה שלה עצמה לא הייתה כי כל חייה הרגישה פחד ושהייתה אישה לא יפה, שנים ארוכות ראתה קרניים גדולות בראשה שלא נתנו לה נחת ורק רצתה להסתיר אותן מכולם.
הקרניים האלו היו האויב והסיוט הכי גדולים שלה בחייה.
לאחר כל המחשבות האלו, אדומת השיער לקחה את התינוקת שלה שהייתה בעריסה. לקחה אותה בזרועותיה ושרה לה שיר ערש. פתאום, אדומת השיער שמעה את המראה שלה אומרת לה:"יקירתי, תשמעי אותי, לכי למראה שבחדר שינה שלך ושל בעלך, את נמצאית בו עכשיו, המראה שנמצאית מאחוריך, רק תסתכלי, את חייבת, תראי, רק תראי איזה קסם מחכה לך ולביתך."
אדומת השיער הסתובבה וראתה את המראה, ניגשה אליה ופתאום ראתה את העץ תפוחים הקסום שהיא שתלה בעבר ושעזר לה להיכנס להריון.
אדומת השיער מאוד התפאלה ולא הבינה, הרי המראה שלה נמאית בחדר שלה בבית של הוריה, איך יש קסם במראה בחדר של בעלה.
המראה אמרה לה:"הקסם של המראה הוא לא במקום, הוא במחשבה שלך, איפה שאני נמצאית בראשתך ובליבך, בכל מראה את תצליחי למצוא את הקסם שאותך הוא ילווה לאורך כל הדרך שלך."
אדומת השיער הרגישה התרגשות בלתי מוסברת.
פתאום, בצידי המראה היו ידי עץ ומשכו קלות את אדומת השיער לתוך המראה.
אדומת השיער, בעודה מחזיקה בזרועותיה את התינוקת הייתה מול העץ הקסום.
מולה הייתה אמא אדמה ואמרה לה:"את רואה את הדשא ליד העץ הקסום, תשימי עליו את ביתך כי מזלה מאדמה הוא והיא תמיד תאכל מהעץ שאוכלים ממנו."
אדומת השיער התרגשה מאוד ונשבה אוויר שממנו יצא אבק ונשב מסביב לעץ.
לאחר מכן, אמא אדמה הגיעה ובירכה את התינוקת צהובת השיער ואמרה שכשתגדל חייה יהיו כמו פרחים.
אמא אדמה שמה זר פרחים על התינוקת והתחילה לרקוד בסיבובים מסביב לעץ הקסום ומתוכו יצאו שבע נשים עשויות מעץ, יפות, עם שמלות פרחוניות, שיער מכל הצבעים, החזיקו מטפחות והתחילו לרקוד בסיבובים מסביב לאדומת השיער וצהובת השיער.
הייתה מסביב מוזיקה קסומה והייתה שמחה גדולה.
הכל היה מדהים.
עבר זמן מה ואדומת השיער יצאה עם התינוקת מתוך המראה, הרגישה שמחה גדולה ושמה את זהובת השיער בעריסה והלכה לישון.

"כשתגדלי החיים שלך יהיו כמו פרחים."