אדומת השיער הקטנה-מאת דיאנה גולדובניוק

אדומת השיער הקטנה- פרק שלושים וחמש(טבילה במים)-מאת דיאנה גולדובניוק

בבוקר, כעבור מספר ימים, אדומת השיער יצאה החוצה לסלון הבית ובעלה התבונן בה במבט בוחן.
אדומת השיער התבוננה בו ושאלה:"מה אתה רוצה ממני?"
בעלה ענה לה:"צריך לטבול את התינוקת במים, היא תהייה נוצרייה, הכל יהיה לפי מה שאני אומר."
אדומת השיער התבוננה בו בתימהון ולא הבינה.
היא שאלה אותו:"מדוע אנחנו צריכים לטבול אותה, הרי, היא יהודיה, אני יהודיה ואצלנו הדת היא לפי האמא."
בעלה ענה לה:"ואצל הנוצרים, מצד האבא."
לאחר שעות של עימותים, אדומת השיער הסכימה בלב ברירה ובלב כבד לבקשה המשונה של בעלה.
בעלה אמר לה:"אם את משחירה לי את החיים, אז הכל יהיה לפי מה שאני אומר, שיהיה לך ברור ובלי טיפת ספק!"
במבט של כאב ופחד, אדומת השיער הסכימה. מבטה היה חיוור, ירדו לה דמעות מהעיניים, היא רק רצתה שיעבור הסיוט הזה כמה שיותר מהר כי נמאס לה כבר. לאחר מספר רגעים, היא הורידה את מבטה למטה ובעלה אמר לה:"מצוין, ככה אני אוהב אותך, כשרע לך, תביני."
אדומת השיער שתקה ולא ענתה כלום.
ובכן, עברו מספר ימים נוספים והמשפחה הקטנה הלכו לכנסיה לטבול את צהובת השיער במים.
היה שם כומר, קרא תפילות של נוצרים וטבל את התינוקת במים וכל שנייה שאדומת השיער ראתה את המחזה הזה, היה לה כובד על הלב, הרי, זו לא הייתה האמת שלה.
בעלה של אדומת השיער התבונן בהכל בגאווה והרגיש ניצחון רב, הוא הרגיש שהכל יהיה לפי מה שהוא רוצה.
אדומת השיער אמרה לעצמה בלב:"אמן, תחלה כבר ותיעלם לי מחיי, מי צריך אותך, שטן."
עברו מספר רגעים ובעלה ניסה לגעת ביד של אדומת השיער, אבל מהר מאוד היא התנגדה ואמר לו:"אל תיגע בי, שמעת אותי, נמאס לי כבר, מצטערת שהכרתי אותך, מבין?"
בעלה של אדומת השיער אמר שגם הוא וזו הייתה אשליה יפה בפגישות הראשונות שלהם, אבל מהר מאוד הבין שזה היה שקר אחד גדול וטעות שתעלה לשניהם בהרבה.
לאחר כמה דקות, הכומר אמר לשניהם:"תכבדו בבקשה את המעמד, אתם נמצאים בכנסיה, תמשיכו בגישה הבזויה שלכם, אני מוציא את שניכם החוצה!, ולמה כזו שנאה ביניכם, הרי, נשבעתם אחד לשנייה שעד שהמוות יפריד ביניכם."
אדומת השיער ענתה לו:"ועוד איך יפריד, אל תדאג."
בעלה התבונן בה במבט של שנאה וכעס ויצא מהכנסיה.
הכומר התבונן בזוג עם כאב רב והיה בהלם מהשנאה הזו.
בינתיים, בעלה התיישב על ספסל שהיה ליד הכנסיה בכעס רב ואמר:"ישו, תציל אותי מהעונש הזה, בבקשה".
אדומת השיער יצאה ואליו ואמרה:"תקשיב, בוא ננסה לשמור על שלום בית למען התינוקת שלנו, בסדר?"
הוא ענה לה בכעס רב שהוא מוכן לנסות אבל אהבה לא תהייה ביניהם, אף פעם לא הייתה, אבל לפחות שהיה לו כבוד כלפיה ועכשיו גם את זה אין, יש רק שנאה טהורה ואמיתית, בלי טיפת חיבה.
אדומת השיער התבוננה בו עם מבט כאוב ואמרה שזה קשה לה שהכל היה ככה, שהיא רצתה ילדים בעבר ושהיא גם מיהרה להתחתן עם גבר שבקושי מכירה, שהלכה נגד אמא שלה, נגד המשפחה שלה, התחתנה עם גוי נוצרי, והכל רק כדי להגשים את החלום האימהי שלה והכי חשוב אמרה לו:"שברתי את הלב של אמא שלי איתך והכל רק כדי להגשים את החלום שלי, הייתי פזיזה והכל בשביל מה?"
בעלה ענה לה:"הנה, הגשמת, רואה, הגשמת את החלום שלך, מרוצה?, יש לך חלומות, זה נכון, אבל למה אני צריך לשלם עכשיו ביוקר על החלומות שלך, בכפייה, אני כבר גבר מבוגר, היו לי שני ילדים, למה אני צריך את זה?"
אדומת השיער ענתה לו בכעס:"אז מה חשבת? , שאני סתם אהייה בובה יפה שלך שאתה תשחק איתה ותזרוק אחרי זמן קצר, שרק אעזור לך לשכוח את אישתך לשעבר שאמא שלך כל כך העריצה?, אתה חושב שהיה לי קל ללכת נגד המשפחה שלי ולהיות איתך וגם למרות שאמא שלך לא אוהבת אותי?, אל תהייה מגוחך!"
לפני שבעלה הספיק להשיב לה, הכומר יצא אליהם, כשבידיו נמצאית התינוקת הרכה של הזוג ואמר להם:"שאלוהים יברך אתכם, רק תראו איזו תינוקת חמודה ויפה יש לכם, תנסו לשמור על שלום בית למענה."
המשפט הזה ריסק את ליבה של אדומת השיער והיא לקחה בידה את התינוקת.
אדומת השיער אמרה לבעלה שהם חייבים לחזור.
הזוג חזר הביתה בכרכרה.
בזמן הזה, הם ישבו אחד מול השני, התבוננו אחד בשנייה במבט ריקני ולא אמרו מילה עד שהגיעו הביתה.
שניהם נכנסו לבית והכל נראה פתאום זר וריקני לאדומת השיער, אבל לא אמרה שום דבר וחשבה לעצמה שהכל יישרף מצדה, רק שהבת שלה תהייה איתה.
בעלה אמר לה שלא רוצה שהם ישנו ביחד הלילה ואדומת השיער אמרה לו שהוא יכול ללכת לישון בסלון והיא תישן בחדר עם התינוקת.
אדומת השיער הלכה לחדר, שמה את התינוקת בעריסה.
היא התבוננה בתינוקת והרגישה שמחה רבה, הרי, היא זה מה שהיא רצתה כל כך הרבה זמן וכל השאר לא משנה.
לאחר מכן, אדומת השיער התיישבה על מיטתה והלכה לישון בכאב ובשמחה רבה בה זמנית.

כאב רב היה בעיניה.

המבט שלך ריק, האהבה הזו היא שקר.