וואו לא ציפיתי לכזאת הרבה אהבה בפרק הקודם🥹❤️
בלי חפירות מיותרות-
קריאה מהנה😍
💚💙
היינו מתארחים לפחות פעם בשנה בבית המלון. אבי אמר שזה חשוב לצאת לחופשות משפחתיות ביחד. הוא תמיד שם את המשפחה במקום הראשון, וכך גם אני.
כשהייתי בן 6, נקלענו למצב כלכלי קצת יותר בעייתי. הם חשבו שלא ידעתי, אבל ברור ששמתי לב לכך. הייתי קטן, אך הייתי בוגר. יכולתי לראות את ההורים מתווכחים מעט יותר. יכולתי לראות שיצאנו פחות למסעדות, שאמא קנתה קצת פחות שוקולדים בסופר ממה שהייתי רגיל לקבל. ניסיתי שלא להראות להם שאני יודע, אבל ידעתי.
אני זוכר איך ציפיתי שלא נצא לחופשה משפחתית באותה השנה, אך אבא הפתיע אותנו. הוא העיר אותנו יום אחד בחמש בבוקר עם אין-ספור נשיקות וחיבוקים, וסיפר לנו שאנחנו עומדים לצאת להרפתקה. הוא ביקש שנלך לקפוץ על המיטה של אמא בכדי שגם היא תתעורר, וכך עשינו.
בית המלון הפעם היה פחות יפה. הוא לא היה אדום וכתום, הוא היה אפור. אבל כשראיתי איך אימי מביטה בו באותה התפעלות, זה עשה אותי מאושר. אימי תמיד העריכה הכל, ולימדה אותנו לומר על הכל 'תודה'. היא לימדה אותנו להיות אופטימיים ומאושרים בחלקנו. בכל זאת, לא כל המשפחות הולכות לחופשה פעם בשנה.
~~~
כשסגרתי את דלת הסוויטה, ראיתי את זאין סוגר את הדלת שלידו. "אני לא מאמין שהצלחנו!"
"אתה הצלחת.." מלמלתי, מגלגל את עיניי. "האורח של סוויטה 5 הגיע".
"פאק, זה מבאס." הוא אמר כשדחף את עגלת השירות בחזרה למעלית.
"הוא אמר שיתלונן עליי".
"זה לא באמת כזה משנה, הארי. אנחנו נסביר לאריק את כל מה שקרה עם המנקות, והוא יבין אותנו".
ידעתי שזאין צודק, אבל ידעתי שזה לא יהיה הדבר היחיד שלואי יכול להתלונן עליו. לחצתי על קומת העובדים כשהגענו למעלית, וחיכיתי שהדלת תיסגר.
"יכול להיות שקצת דיברתי בגסות רוח." מלמלתי לאחר כמה שניות של שקט, וזאין הביט בי בתדהמה.
"מה אמרת לו?"
"לא הייתי בוטה או משהו," התחלתי להסביר. "אמרתי לו שזה קשוח מצידו, והוא יכול לפגוע בעבודה של אנשים".
"מה עובר עלייך לאחרונה?" הוא הרים את קולו בייאוש. "הארי, בבקשה. אתה יודע את החוקים שלנו. לא לשכב עם אורחים, או במקרה שלך- לשכב איתם רק בחדרים שלהם, ולהיות צבוע ומחויך עם כולם, גם אם הם סנובים פלצנים".
"אני יודע! הוא פשוט היה.. מעצבן." בעטתי ברצפה בעצבים.
דלת המעלית נפתחה וזאין ואני יצאנו. הנחנו את עגלת השירות בחדר העובדים, ולאחר מכן הבטתי בלוח הזמנים.
YOU ARE READING
Summer Rain || Larry Stylinson
Fanfiction**גמור** "אולי אתה צריך להפסיק לשפוט אנשים לפי כמות הכסף שיש להורים שלהם בבנק. אתה לא מכיר אותי". - "אולי אתה צריך להפסיק להתנהג כמו כלבה מפונקת". הפאנפיק שבו הארי עובד בבית מלון, ולואי הוא האורח המתנשא והעשיר שגורם לדמו של הארי לרתוח בעורקיו. אבל מ...
