"אוקי. אז ככה" הוא הרצין. "דבר ראשון. אני אענה על שאלתך שומר. אלה לא מלכודות רגילות. זה הרבה יותר מסוכן מזה".
"מסוכן? מה מסוכן בבור שאף לא מכסה עד לגובה הראש?" שאל השומר המנוסה שמתגלה כפחות מנוסה כרגע.
"תסתכל על החבר שלך. הוא מעולף לגמרי" ביש הפנה את מבט כולם אל הבור.
"עכשיו אתה תגיד שהוא סתם היה פחדן" אמר ביש בביטחון והשומר היה מובך כי זה בדיוק מה שהוא רצה להגיד.
"המלכודות האלה מעוצבות אישית לכל אחד מאיתנו" אמר ביש לבסוף והשאיר את כולם המומים.
"וחוץ מזה- יש כאן שאריות. בכל מקום כאילו! מפתיע ביותר שלא שמתם לב." אמר ביש כאילו הדבר היה מובן מאליו.
ביש הוציא שקית שאף אחד לא שם לב שהייתה בידיו של ביש קודם לכן. ביש התיישב וכולם אחריו.
"אלה כל החלקים שהצלחתי לאסוף. אפשר לשער לפי זה אילו מלכודות יש"
"ואם לא היית דוחף אותי כל שנייה אחורה הייתי מצליח לקחת עוד. ובטח גם להציל אותו" הוא הצביע על הבור מאחוריו.
"הילד משחק כבלש" נאנח השומר וקם.
"לאן אתה חושב שאתה הולך?" שאל ביש בעוד הוא בוחן חלק.
"לאסוף עוד חלקים. זה לא ברור? "
"אווו!! אני עייף!!" ביש אמר בעצבנות. "למה צריך להסביר לכם כל דבר?" ביש נגח ברצפה בכעס והעיף את מבטם לכיוון מצלמת אבטחה.
"יש עוד בערך 100 כאלה ממלא זוויות. יראה חשוד שאנחנו נאסוף חלקים. הם יכולים לשנות לנו את התוכניות וזה לא מוצא חן בעיני. נסתפק בזה שהם חושבים שילד קטן אוסף חלקים קטנים להנאתו." הסביר ביש והופתע שבכל זאת יצא לו הסבר מאוד ארוך.
אפילו אלבין היה בהלם מכמה בנו חכם.
"היינו צריכים שיקוי תעופה. כך לא היינו צריכים להתעסק עם כל החלקים" קרא ביש בייאוש.
"אבל בטוח יש מתקפות שפועלות גם מהאוויר" אמר אלבין.
"לפחות כך חלקנו נשאר בחיים או לפחות חצי בריאים" אמר ביש.
"אה. אגב. מה עושים איתו?" ביש לא הפנה מבט אבל כולם ידעו שהוא מתכוון לשומר שבבור.
"צריך לחלץ אותו, לא?" אמר אלבין כאילו זה מובן מאליו. למרות שכרגע שום דבר לא היה כמובן מאליו.
"אני לא חושב.." נאנח ביש. "נצטרך לחכות. אם נוציא אותו יוכלו לראות שהוא לא מעולף לגמרי. רק קיבל שוק קטן. אי אפשר להיסתכן שיחזקו לנו את רמת המלכודות."
"שוב כנראה שאתה צודק. בלש קטן. הוא יצטרך לברוח בעצמו" אמר השומר בטון שלא היה ניתן לזהות אם הוא שמח או מאוכזב מהמצב. וביש לא ידע אם להתעצבן או לא והעדיף לחסוך לעצמו את כאב הראש הזה.
"טוב. בואו נלך" ביש הזדקף. "אנחנן צריכים ללכת לדבר עם המשפחה המעצבנת של ג'ים".
כולם הלכו. והפעם- כולם מאחורי ביש ואלבין שהחזיק יד לבנו בחיוך. "התבגרת כל כך. ביש" חשב לעצמו אלבין מעוד הוא מביט בביש באושר. וביש מדלג לו באושר מהמצב שהסתדר לטובתו.
אחרי שהחבורה ידעה בערך את כל המלכודות שהיו הם הצליחו להתחמק בהצלחה והם יצאו כמעט ללא פגע.
"כל הכבוד לכולם!!" אמר ביש בהכרזה כשהם הגיעו אל החדר המרכזי. המנהיג אמור להיות שם.
"לכולם חוץ מלך" ביש הצביע על השומר בפרצוף חמוץ.
השומר היה מיואש. "איבדתי את הרגל שלי במלכודת וזה מה שאתה אומר?" "זו לא אשמתי שנפלתי על אחת קשה"
"אנשים חושבים שאתה טוב מדי" טפח אלבין בכתפו של השומר.
"בכל מקרה. אני מעדיף שאני ואבא נכנס לבד" אמר ביש. "אנחנו נתקלנו בהם בעבר ואנחנו אלה שצריכים ליישב את זה מולם". אלבין רצה להגיד שבנו צודק אך מיד השומר התפרץ: "אין סיכוי. לא איבדתי את רגלי לחינם. אני בא איתכם"
"תרגע, זו רק רגל. אם נחזור בזמן הקרוב נוכל לתפור אותה." אמר ביש ואלבין הסתכל עליו במבט חמור. ביש משך בכתפיו.
"ככל שהיא תשאר כך יותר זמן כך זה יפחית את הסיכויים של הרגל לחזור לאיך שהיא הייתה" אמר אלבין.
"לכן אנו ממליצים לחזור לארמון מיידית" אמרו אלבין וביש יחד. ואז הם צחקו.
השומר הרגיש מובס. זה היה נכון. עליו לחזור מיידית. השומר לא השתמש במילים מיותרות והחל ללכת בחזרה אל הארמון.
"אני מציע לך לקחת את חבר שלך. הוא יוכל לעזור לך להגיע בקלות יותר" אמר ביש ונפנף לו לשלום.
אך כאשר השומר בא לבדוק בבור הוא ראה שהחבר נרדם. הוא נאלץ לסחוב אותו גם חזרה. עד שהוא התעורר וקיבל מכות רצח.
YOU ARE READING
שתיים על הכוונת
Приключенияלפני שנים רבות, כשהעולם עוד היה תוהו ובוהו, כוחות האופל יצרו את לילית אשר מדמה נוצרו הערפדים המרושעים. לאחר זמן מה, כשנמאס לכוחות האפלים ממנה, יצרו גם את בני האדם שיצאו עם חוש צדק חזק יותר ממה שהכוחות ציפו... יום אחד אולדין בן האנוש, ערך ניסוי על ח...
