שתיים על הכוונת

פרק 52-ללונה יש אבא מעצבן+ ביש משחק 'חפש אחר המרגל'

זמן ארוחת הערב הגיע. לונה כבר חזרה מבית החולים. עם תחבושת על ראשה. בריאה כשור. שניהם עדיין גרים בארמון לפי העסקה שסוכם איתם ביד.
"אהה. כן." נזכר ביש. "שחכתי להגיד להורים שלי בנוגע לשניהם" ביש הקפיץ את גבתו כאשר גילה שאביה של לונה נותן לעצמו להרגיש ממש בנוח בארמון המלוכה. "אני מניח שהם כבר שמו לב" קימץ ביש את ידו בכעס "עם כל מה שהוא עושה..".
"אני מצטערת.." אמרה לונה וניסתה למשוך את תשומת הלב של ביש אליה רק כדי שיפסיק להסתכל על אביה כאשר הוא בודק את איכותו של כל כלי הקיים בארמון. ביש רק חייך אליה קלות ואז אמר: "רוצה אולי סיור?" שאל ביש. לונה שמחה לקבל אחד.
הם עברו קודם כל בחדר האורחים, ולאחר מכן במטבח, ואז בסלון, ואז בחדר הרחצה, ואז לבסוף בחדרו של ביש. הוא היה גדול באותו הגודל של החדר ששימש בעבור לונה ואביה יחד.
"וואו! זה חדר ממש גדול!" התלהבה לונה ושמה לב לעובדה מעניינת בחדרו של ביש. רוב החדר היה מדפי ספרים. חלק שהיה מכסה בקלות את כמות החפצים שאבא של לונה ארז. ותאמינו לי- אלה היו הרבה חפצים.
"וואו! והמיטה שלך כל כך גדולה!" לונה נחתה עליה בקפיצה. "אוץ' " קראה לונה. ככל הנראה שהיא נחתה על משהו כואב. לונה התיישבה "מה זה?" היא שאלה בעוד שהיא מוציאה חתיכת זהב שנדקרה ממנו בבטנה. זה היה הפירסינג של קייסי.
"תגיד ביש" שאלה לונה.
"מה?"
"אתה מעוניין לעשות פירסינג?" שאלה לונה בעניין. היא ככל הנראה חשבה שביש לקחת לקייסי את הפירסינג כדי למדוד אותו.
"אה, לא. זה של קייסי" ביש העדיף לספר את האמת. "קייסי פשוט מעדיף להוריד את זה כאשר הוא הולך לישון"
"אתם ישנים ביחד כאילו?!" לונה שאלה בדרמטיות ולא הבינה מה קורה.
"אממממ.." ביש לא הבין מה לא בסדר. "כן, אנחנו ישנים על אותה מיטה" סיכם.
"אפשר לשאול למה??" לונה כעסה.
"את באמת נראת כמו אמא שלי לפעמים" גיחך ביש.
"בהתחלה קייסי היה פשוט צריך השגחה צמודה. לרוב ידענו מה לעשות כאשר קשה לו כשהוא לא שותה דם כי הייתה פה בחורה נחמדה שטיפלנו בה בעבר. אז בגדול ידענו מה לעשות עם קייסי ברגעים כאלה. ולאחר מכן- פשוט כי כיף איתו. מאוד משמח לשמוע ממנו כל מיני דברים" אמר ביש ולונה הרגישה עצובה. כאילו היא.. מקנאה.
"שנלך לאכול?" שאל ביש.
"התחנה האחרונה- פינת האוכל" גיחך ביש ולונה גיחכה אחריו.
ביש ולונה התיישבו. קייסי ישב בקצה השולחן. לונה התיישבה ליד קייסי כדי שביש לא ישב לידו.
"זה שלך" היא זרקה לכיוונו את הפירסינג שלו.
קייסי תפס את הפירסינג ורק אז האדים כאשר קלט מה זה אומר שהיא הביאה לו את זה.
"אממ.. תודה?" הוא הצליח להגיד. מנסה לשלוט בעצמו ובעיקר בתווי פניו.
"אממ" לונה הפנתה מבט מפניו במין עצבנות סנובית כזאת.
הם התחילו לאכול. הארוחה הערב הייתה מושקעת. הרבה יותר מהארוחות הקודמות. בלי להעליב את בטבח.
"זה ממש טעים!!" קייסי וביש נשמעו מאושרים והרגישו בנוח יותר לאחר שאביה של לונה הלך לשירותים. כל השאר גם התענגו מאוד על האוכל. אפילו לונה- שהייתה מעט כועסת נראתה שמחה.
"יש לי הודעה חשובה" ביש החל להכריז. "היום בו נהפוך את ממלכת הערפדים לטובה יותר הולך ומתקרב". ביש הרים כוסית. לא של יין תרגעו. של מיץ תפוזים.
"המתקפה תערך ב7.10 . בעוד כחודש." "ממחר, נאסוף את בעלי הברית ונתחיל באימונים. ואז- נוכל להכריז על עידן של שיוויון" ביש שמח מאוד. חיוכן היה רחב.
כולם בארמון ידעו שביש חכם. אך לא הצליחו לתפוס ממתי יש לו כזה ביטחון עצמי. ועוד כדי להפיל את הצבא החזק בעולם..
"אנחנו נלחם בכל הכוח שלנו. רק כך נוכל לנצח."
כולם אהבו את האומץ של ביש. וכולם הסכימו על להפוך את ממלכת הערפדים לטובה יותר מלבד אנסטסיה, שלא מצאה בכך שום הגיון. אם חושבים על זה לעומק.
"איך בדיוק נהפוך את החיות האלה לטובים?" שאלה אנסטסיה בקול די מיואש.
"את מחשיבה את קייסי לחיה?" שאל ביש בקול די מיואש.
"אתה יודע שלא תוכל להפוך אך כולם כמו לקייסי" אמרה אנסטסיה באנחה.
"לא תהיה להם ברירה" ביש גיחך. "אחרי שנפיל את אש נכריח את כל הערפדים לעבור את מה שקייסי עבר- שביתת דם. ומי שלא יעשה זאת ימות". הסביר ביש.
"זה רעיון די טוב" חשבה אנסטסיה.
"מה גרם להכרזה הפתאומית הזאת ביש?" שאלה אנה אימו.
"מצאתי את המרגל שמגלה לאש הכל. הוא עסוק בהבאת מצרכים לקינוח. הוא שובץ כעוזר שף בגלל הארוחה הגדולה היום." אמר ביש והוסיף לכך תיאור של המרגל. יש להם יתרון כעת.
המרגל. ששמו ג'אן. שמע את ביש מגלה לכולם על היותו מרגל והוא שיקשק מפחד. ובכל זאת אחרי שנייה שניסה להרגיע את עצמו נכנס פנימה. עם עשרות שקיות בידיו.
יהיה שקר לומר שגם בחבורה לא עברה צמרמורת כאשר שמעו אותו אומר את המילה: "חזרתי". היה להם קשה להעמיד פנים שהכל כרגיל. הוא נתן להם מבט חשדני וחזר חזרה למטבח.
"מה עושים עכשיו?" לחשה אנה כאשר הוא כבר התרחק.
"הו אל תדאגי אמא, הוא לא שמע הרבה, אין לו מספיק הוכחות, התוכנית כרגיל." אמר ביש כבדרך אגב.
"מאיפה לך שהוא לא שמע הרבה?" שאלה אנסטסיה.
"הרי זה לא ברור? ידיו רעדו קשות. ולא יתכן שמרגל שנבחר על ידי מלך הערפדים יהיה חלשלוש שלא חזק מספיק להרים מספר שקיות מלאות מצרכים. ובטח שלא אחד חלש פיזי שיבהל ברגע שיחשפו אותו. מה שגרם לו לרעוד הוא ככל הנראה חוסר הוודאות." הסביר ביש.
"זה אכן הגיוני.." חשבה אנסטסיה בקול.
"כל כך גדלת ביש" הגיע הזמן שגם אנה תודה בזאת.