פרק 10

180 25 387
                                    

פרק פרק פרקקקקקק❤️
מתנצלת מראש- לא עברתי על הפרק! אם יש טעויות בבקשה תרשמו לי 😂❤️
קריאה מההההההההה❤️

💚💙

השעה הייתה 17:00 והגעתי בדיוק בזמן למשמרת שלי. רצתי במהירות לחדר העובדים בכדי לבדוק איפה אני משובץ, כשנעצרתי על ידי אריק, מנהל המלון, שבדיוק יצא מהחדר.

"חיפשתי אותך." הוא הכריז בחיוך. "אני צריך שתעלה לחדרי העסקים".

"חדרי העסקים?" שאלתי בהרמת גבה. "למה?"

"יש שם ארוחה חשובה, אני חייב שתמלצר שם." הוא הביא לי את הסינר השחור של המלצרים וטפח על כתפי. "רק עליך אני יכול לסמוך, סטיילס".

"אין בעיה, בוס." חייכתי אליו ושמתי על עצמי את הסינר. הסתובבתי אחורה והגעתי אל המעלית, שולח את עצמי אל חדרי העסקים.

כשהגעתי אל החדר המדובר, ראיתי שם את משפחתו של לואי. חייכתי חיוך קטן כשראיתי את הבחור כחול העיניים, שרק לפני שעה נפרדתי ממנו לשלום בלובי בית המלון, יושב במרכז השולחן האפור על יד אביו. הוא היה לבוש בחליפה שחורה, שהיה נראה בה לוהט לגמרי. שיערו היה מסודר למעלה בג'ל, ולא יכולתי לחכות לרגע שאוכל להעביר בו את ידי, לבלגן אותו ולמשוך אותו. הוא ליקק מעט את שפתיו, לא מוריד ממני את עיניו, ואני נשכתי את שפתי התחתונה, שעדיין כאבה מרוב שנשכתי אותה מוקדם יותר.

"הכל בסדר איתך?" שמעתי את קולה המרגיע של ליז, ששובצה למלצר ביחד איתי, ואני הנהנתי.

"כן, הכל מושלם." ניתקתי את מבטי מלואי והבטתי בה שמח. היא הרימה את גבותיה, אך לא אמרה דבר. ניחשתי שתהתה לעצמה מדוע אני כה שמח.

אם היא רק הייתה יודעת שהסיבה לשמחה שלי יושב ממש מולנו, אוכל מנות גורמה עם מפית מגוחכת תלויה על חזו, נראה כאילו שהוא מתפלל שאקח אותו לשירותים ואציל אותו מהשעמום.

"מתי שאר האוכל יהיה מוכן?" שאלתי את ליז, והיא הביטה בשעון שעל ידה.

"בעוד רבע שעה. לבינתיים אנחנו צריכים לעמוד כאן, וכשהם מבקשים משהו לעשות אותו." היא סיננה אך נשארה עם אותו החיוך המנומס.

זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי את אביו של לואי. הוא היה נראה אדם סמכותי ומפחיד. הוא היה רחב, גבוה, ומעט מקריח. עיניו הכחולות היו זהות לעיניו של לואי, בצורה ובצבע. מלבד כך, לא היה ביניהם שום דמיון. לא הייתי מתאר לעצמי שהם אבא ובן.

לידו ישבה בחורה צעירה שהייתה נראית מבוגרת ממני בשנים ספורות. היא הייתה בלונדינית, עיניה ירוקות, ופניה היו מוסתרות לגמרי על ידי כמויות מסחריות של איפור. בכל פעם שבעלה לעתיד פתח את פיו, היא פצחה בצחוק מתגלגל, גם אם לא אמר משהו מצחיק. תהיתי לעצמי אם היא איתו כי היא מאוהבת בו, או בכסף שלו.

Summer Rain || Larry StylinsonWhere stories live. Discover now