שקר תמורת שקר

חלק 36: איך שזה אמור להיות

אליה החזיקה את הטלפון שלה מולם. "מוכנים?"

אדריאן ומרינט החליפו מבטים. באותו הרגע הם היו שם בתור החתול השחור והחיפושית, אז הדבר היחיד שהיא הייתה יכולה לעשות היה להחזיק את ידו ולנסות להרגיע את הלחץ שהרגיש. זה בטוח לא היה קל בשבילו.

"נוכל לעשות את זה ביום אחר את תרצה," היא אמרה בעדינות. "או—"

"לא." הוא לקח נשימה עמוקה, משך את ידו משלה, וישר את כתפיו בזמן שהסתכל על אליה. "אני מוכן."

אליה הנהנה ולחצה על הכפתור להתחלת הלייב.

-----------------------

אדריאן (או החתול השחור, כפי שבאותו הרגע התגלה בפומבי) לא נרתע להגיד שמערכת היחסים שלו עם מרינט היא מזויפת. נכון, אולי אין את השובבות הרגילה שלו או החיוכים הגדולים שאנשים ציפו ממנו, אבל זה היה רגיל. זה לא היה זמן לבדיחות.

"אני מצטער על ששיקרתי לכולכם," הוא אמר. "חשבתי שזה יהיה קל יותר להעמיד פנים שאני במערכת יחסים מאשר להגיד את מה שהיה צריך להיאמר, אבל אני לא מעוניין להמשיך את השקר הזה יותר, לא כשזה גורם לכל כך הרבה בעיות לשניים מהחברים שלי. גם אתם, המעריצים, ראויים לאמת."

הוא לקח נשימה עמוקה והתחיל להסביר את אי הנעימות שהוא חש בגלל שאנשים עברו את הגבולות שלו: הנגיעות הפיזיות, הדברים שאנשים אמרו או המציאו עליו.

"כל המערכת היחסים המזויפת הזאת התחילה משקר," הוא הודה. "נערה סיפרה לכולם בבית ספרה שהיא נישקה אותי."

"לילה רוזי, נכון?" אליה אמרה. "אני איתה בכיתה ואני זוכרת כשהיא סיפרה את זה."

הוא היסס, מעולם לא קפץ לזרוק אנשים מתחת לגלגלים.

"כן," מרינט נכנסה. "הנערה הייתה לילה רוזי. החתול השחור ואני הצלנו אותה כמה פעמים." לא לדבר על הפעם שנלחמה בה בתור וולפינה וזיקית. "אנחנו רק יכולים להניח שהיא חשבה שלהמציא כזה דבר יגרום לה לקבל יותר תשומת לב מחבריה לכיתה, בדיוק כמו כשהיא שיקרה על כך שהיא אחת מהחברים הטובים שלי."

"נכון," אליה אמרה והנהנה. " אבל זה ברור שלא היית שמח מהשקר הזה, נכון חתול שחור?"

הוא נענע את ראשו. "אני לא הולך ומנשק אנשים סתם ככה. לעולם לא אעשה את זה. גם העובדה שהיא חשבה שהיא יכולה להתחמק עם זה הייתה ממש מתסכלת."

"אז, השקר של לילה היה הקש האחרון בשבילך?" אליה שאלה.

"משהו כזה. אני פשוט... רציתי הפסקה. הדרך בה ראיתי את זה, אנשים לא יוכלו להגיד שהם נישקו אותי או להמציא דברים לא נעימים אחרים אם הם יחשבו שאני יוצא עם מרינט."

"מובן לגמרי," אליה אמרה.

"אבל זה לא הופך את ההתנהגות שלי לנכונה. שני שקרים לא מתקנים שום דבר. הייתי צריך להיות כן מלכתחילה, ואני מצטער שנתתי לשקר הזה להגיע כל כך רחוק ולאבד שליטה. אני מקווה שאנשי פריז יוכלו לסלוח לי, אבל אני בעיקר מקווה שתוכלו לסלוח למרינט. היא רק ניסתה להיות חברה טובה." הוא נשך את שפתו. "אבל אני... אני גם מקווה שבזכות העובדה שאני משתף את זה, אנשים יחשבו פעמיים על ההתנהגות שלהם ויזכרו את החשיבות של כיבוד גבולות. בתור החתול השחור, אני כאן להגן עליכם מאקומות, ותמיד אשמח לעשות זאת. אבל בתור בן אדם, אני עדיין צריך את המקום שלי. בבקשה תבינו את זה."