"מה השעה?" מלמלתי כשפקחתי את עיניי בגלל האור שנכנס מהחלון.
שבע בבוקר! למה אני ערה בשבע בבוקר?!
מה עוד פתק? הרמתי את הפתק הלבן שהיה ליד הכרית שעל הראש שלי.
'טוב אני בטוחה שיש לך עוד מלא שאולות כמו מתי את מתחילה ללמוד? או איך את מגיעה לבית ספר? או אם מותר לך לספר על מאיפה 7באמת הגעת? או אם את צריכה למצוא עבודה בשביל שלא יהיה חשוד...' אוךס לא חשבתי על זה בכלל...
'טוב אז את מתחילה ללמוד היום. הדרך לבית ספר שלך נמצאת בזיכרון שלך פשוט תסמכי על עצמך' כן בטח למה לא? אני ילך ברחוב וינסה לזכור את מה שאני לא זןכרת!
'אסור לך לספר על מאיפה באת או שתמותי. וגם כדאי שתמצאיעבודה בשביל שלא יראה חשוד אבל את לא חייבת. בהצלחה!"
נאנחתי בגדות.
"איפה בכלל יש לי ת-" לא משנה.
התקדמתי לפינת החדר ולקחתי את התיק. הצצתי לתוך התיק היה שם קלמרים, מחברות, דברים רגילים.
הלכתי לארון והוצאתי את התלבושת של טומן.
ויאו אני באמת נראת יפה!
מעניין אם יזהו ישר שאני ממש דומה לשאנון?
התאפרתי קצת ויצאתי לדרך.
השער של הבית חשמלי אז לא הייתי צריכה מפתח ותודה על זה כי בטוח הייתי מאבדת אותו.
טוב אמ אני צריכה ללכת ל... צד ימין!
לעזעזל איפה אני? אני הולכת כרגע באמצע רחוב שמכל צד שני שלי יש בתים פרטיים.
נעצרתי במקום שלי והסתובבתי לצדדים.
"איפה אני לעזעזל מאיפה לי לדעת את הדרך לבית ספר המזויין הזה!"
קול של גבר צוחק נשמע מאחורי.
"את צריכה עזרה? גם אני לומד בטומן."
הסתובבתי מהר לקול. "שיט... אמ כן" מלמלתי מובכת.
"קוראים לי גיבסי. את רוצה לעלות איתי באוטו אני יקח אותך?"
הוא הצביע על הרכב שלו.
"כן! רגע... אתה ג'ראד גיבסון גיבסי?!" צעקתי בהלם.
הוא נראה מבולבל. "מה?" הוא היה נראה מאוד מבולבל ואני התחלתי לצחוק ממבוכה.
"אמ אני מתכוונת שמעתי כמה אנשים מדברים אליך אמרו שאתה משחק אמ... רוג'בי?" שיחקתי אותה הילדה הקטנה והתמימה שאני לא.
"כן" הוא הסתובב לרגע וצעק "קלייר-בר בואי!" הסתובבתי וראיתי ילדה עם עיניים כחולות ולתלתים בלונדים עם חיוך ענק על הפנים רצה אלינו.
"היי ג'ראד" היא חייכה אליו.
"מי זו?" היא שאלה כשראתה אותי.
"היי אני קיארה" חייכתי אליה. "אני קלייר!" היא החזירה לי חיוך.
ואוו הילדה הזו פשוט פצצת אנרגיה.
"את יודעת את ממש דומה למישהי שאני מכירה..."
"אמ אני חדשה בשכונה אז אני לא מכירה אף אחד" מהירתי להוציא את עצמי מהחרא הזה.
"טוב תכנסו למכונית."
גיבסי אמר אחרי שהייתה שתיקה של כמה שניות.
"את גם באה איתנו?" קלייר שאלה ואני היננתי.
YOU ARE READING
אני ב...הבחורים של טומן?!
Fantasiaאז כן חברים אני רק ילדה בת 16 רגילה שקראה את הספרים של הבחורים של טומן ותמיד רצתה להיות בו אבל איך לעזעזל זה קרה שאני באמת בתוך הספר?! הדמויות והעלילה לא שייכים לי הם שייכים לקלואי וולש המלכה!!!
