דינג דונג
פעמון הדלת צלצל בצליל הישן והמוכר עד כאב.
נראה שזה הדבר היחיד שלא ישתנה בהעדרותו.
אנבת' וג'ייסון מתו במלחמה.
גאיה מתה בעזרת ליאו, שגם כן מת, ואז חזר עם הבחורה שקיללה את פרסי בטרטרוס.
הוא לא הסכים לדבר איתה.
היא הייתה אחת הסיבות לכך שאנבת' מתה.
כשחזר הביתה מהמחנה להפסקה, ראה שהטרטרוס שלח לו מתנה בצורת מפלצת, עטופה בדם ההורים שלו.
אפילו אסטל, התינוקת הקטנה, נרצחה.
לקח לו שבועות לסדר ולארגן את הדירה מחדש.
כרגע היה נראה שהעתיד שלו לא מזהיר במיוחד.
טוב, לפחות עד היום.
דינג דונג
הצליל החוזר שבר את הקיפאון של פרסי.
הוא התקדם בזהירות לכיוון הדלת, עם העט הכדורי בידו.
הוא פתח את הדלת לאט.
הוא ראה שני נערים ונערה בסביבות גיל 19, ונערה קטנה מהם.
הוא לא ידע בכמה בדיוק, משהו כמו שנה-שנתיים.
הנערה המבוגרת יותר נראתה כמו אנבת'.
לא בלבוש, או במראה.
בניצוץ בעיניים.
ניצוץ של חוכמה, של סקרנות, של הדחף לבלוע כל פיסת מידע שהיא מוצאת.
במובן של הנראות היא הייתה נראת כמעט ההפך מאנבת'.
שיער חום מקורזל, נמוכה- משהו כמו מטר שישים, עיניים חומות דבש, וסוודר שלא התאים לחום הקיץ בניו יורק.
"מי אתם?" פרסי שאל בבוטות.
הילדה התקדמה קדימה.
"היי, אני הרמיוני. ואלה הם ג'יני-" היא הצביעה על הנערה הקטנה יותר.
היה לה שיער כתום-אדום בולט עיניים חומות עם נגיעות של נקודות אדומות, היא הייתה גבוהה יותר, והיה לה פרצוף חשדן.
"רון-" היא הצביעה על מי שנראה כמו האח הבוגר של ג'יני.
אותו שיער, אותן עיניים, קצת יותר גבוהה.
"ו.. הארי." היא אמרה בהיסוס, מצביעה על הנער הנותר.
היה לו שיער שחור מבולגן, די גבוהה, רזה, הוא לבש חולצה גדולה בצבע אפור, עם מכנסי ג'ינס משופשפים, ועיניים ירוקות אזמרגד, אבל הדבר הבולט ביותר אצלו היה המבט.
מבט חושש, כועס, וקצת שבור.
היה להם הילה.
לא כזאת של אל, או אל למחצה.
או מפלצת.
אבל הם היו קסומים.
"לא מעוניין."
פרסי סירב להיכנס לעוד מסע או עולם חדש.
הוא רק רצה לנוח.
ופרסי טרק את הדלת בפרצוף שלהם.
^-^
"הנה!" פרסי צעק. "האלים בחרו במשקה. רעד לפני הזוועות של דיאט קולה!" -פרסי ג'קסון
מישמיש.
