פרק 9

135 11 20
                                    


נקודת מבט - ג'ונגקוק

לאחר שכיסיתי את טאהיונג בשמיכה חמה, התיישבתי לצידו וליטפתי את פניו.
הוא התמסר למגע שלי ועיניו נעצמו למאית שניה.
"ג'ונגקוק" טאהיונג שם את ידיו על ידי כדי שהפסיק את הליטופים.
"כן?" שאלתי מסוקרן וחיכיתי לתשובה.
"את-לא, עזוב לא חשוב" טאהיונג אמר במילמול והתכרבל בשמיכה, מתעלם ממבטי המבולבל.
"למה אבל? מה רצית להגיד לי?"
"כלום אני רק רוצה לישון" טאהיוגג אמר וקמתי בהיסוס, ראשי אכל תסביכים, אבל לא רציתי ללחוץ עליו, הוא גם ככה לא מרגיש טוב
הורדתי את החולצה הרטובה שלי וקיבלתי בתגובה לכך מבטים מופתעים מצידו של טאהיונג.
"מה קרה, אתה לא רגיל לראות גופה כזאת ביומיום?" אמרתי בהתגרות וגיחחתי לנוכח ההתנהגות של טאהיונג, הוא בהה בי והיה ניתן לחוש בזה שאני מושך אותו, חייכתי כשחשבתי כך.
"מה" טאהיונג אמר מובך ועצם את עיניו במהירות כשהורדתי באחת את המכנסיים ביחד עם הבוקסר שלי.
"תירגע שנינו בנים, זה לגיטימי לחלוטין" אמרתי בציחקוק כשטאהיונג עצם את עיניו חזק כדי לא לראות את גופי העירום.
"מה אתה צוחק? היית לפחות מזהיר לפני" טאהיונג אמר בדרמטיות כאילו בחיים לא ראה זין וגוף עירום ומפותח כמו שלי.
"מצטער, הנה זהו שמתי את המכנס אתה יכול לפתוח עיניים" צעדתי לעבר הספה הקטנה שהייתה מול המיטה שבה טאהיונג שכב ופתחתי את השמיכה הקטנה שהייתה מונחת עליה.
"אתה ישן בלי חולצה?"
"כן.. זה נוח לי" אמרתי מובן מאליו ושכבתי על הספה, מנסה למצוא תנוחה טובה.
"אוקי" טאהיונג מילמל וחפן את ידיו מתחת לכרית שלו, מתכונן לשינה.
"לילה טוב טאהיונג" לחשתי ברכות וכיביתי רק מנורה מתוך השניים שהיו בבית.
"לילה טוב" טאהיונג מילמל ועצם את עיניו.

שמתי את ידי מאחורי ראשי ועצמתי את עיני.
אחרי חצי שעה שאני מנסה להירדם קול בכי הושמע מכיוונו של טאהיונג.
קמתי במהירות למיטתו של טאהיונג ועיניים עצומות עם דמעות זולגות, ניגלו בפניי.
"טאהיונג תסתובב אליי שניה" סיבבתי את טאהיונג אלי בכוח כי התנגד לי וניסיתי להבין מה עובר עליו.
"ג'ונ- ג'ונגקוק עזוב אותי" טאהיונג ניסה לנתק את ידי מפניו אך עברתי להחזיק את ידיו, מנתק אותן למיטה כדי שיפסיק להתנגד למגע שלי.
"תגיד לי שניה מה ישלך, אתה לא סתם תבכה" עליתי למיטתו וכיוונתי את פניו אלי, מוחה את דמעותיו עם האגודל שלי.
"ג'ונגקוק אני מתג- מתגעגע לבית, אני רוצה לחזור לסבתא שלי, ההורים שלי חסרים לי כל כך" טאהיונג ניסה לדבר מבלי לבלוע את מילותיו והרגשתי מועקה בליבי, לא יכולתי לראות אותו בוכה וכאוב.
"אני מצטער על הכל טאהיונג, הלוואי והייתי יכול לקחת את הכאב הזה ממך" אמרתי בכאב והנחתי את ראשו בחזי החשוף, נושם לאט לאט כדי להרגיע אותו וזה באמת עזר, טאהיונג הפסיק לבכות ורק דמעות ישנות נחו על פניו העדינות.
"אני מבטיח לך שאני יעשה הכל כדי לשמור עלייך שלם ולהחזיר אותך לבית שלך" לחשתי ונישקתי את ראשו מספר פעמים, נשימותיו החלו להאט ועיניו נעצמו.
כיסיתי אותנו בשמיכה וראשו עדיין היה על חזי החשוף, התחושה הזאת שהוא קרוב אלי פיזית בילבלה אותי כל כך, כשהוא בכה מגעגועים, כאב לי נורא אין לי מושג למה אני מרגיש ככה.
קשה לי לראות אותו שבור, יש לי צורך להגן עליו מהכל.

Bang Bang/ TAEKOOK Where stories live. Discover now