הפנים שלה

פרק 44/ מאט

10.12.2024

יום שלישי

מאט

יצאתי מהמלתחות אחרי שיעור ספורט עם מר גורדי שממש רצה שנקיא או משהו אחרי שהוא לא הפסיק להריץ אותנו במגרש במשך 50 דקות. המקלחת הייתה כל כך נחוצה והרגשתי שנולדתי מחדש אחרי השיעור והמקלחת. ריקי עמד מחוץ למלתחות כשהוא נשען על הקיר, זה היה נראה שהוא חיכה לי, לא נראה שהריצה במגרש הזיזה לו אפילו קצת, הוא לא טרח להתקלח והוא אפילו לא הזיע. אולי זה שהיה קפוא בחוץ תרם.

"מאט" ריקי אמר והתיישר כשהוא ראה אותי.

"מה קורה?" אמרתי ושמתי לב שאני עוד מעט מתנשף מהריצה ושגם המקלחת הקצרה לא עזרה לי עדיין להסדיר לגמרי את הנשימה. התחלתי להתקדם לכיוון הכיתות אבל ריקי עצר אותי, הוא תפס לי את היד ולקח נשימה. הוא הסתכל עלי וראיתי את הגלגלים במוח שלו עובדים. "מה?" שאלתי אותו. הוא לא אמר כלום והיה נראה לי שהוא במלחמה פנימית עם עצמו. "מה יש?" שאלתי שוב.

"אני.." הוא התחיל לדבר ועצר את עצמו. "הבטחתי לעצמי שאני לא אעשה את זה". הסתכלתי עליו כמה רגעים. ידעתי שאנחנו כבר כנראה מאחרים לשיעור הבא, אבל היה משהו מלא בדאגה בעיניים של ריקי שלא יכולתי להתעלם מזה.

"מה קרה?"

"לא דיברתי עם סיידי מאז מה שקרה.." הוא הטה את הראש ואז תיקן עצמו "בערך מאז מה שקרה, והיא לא יצרה איתי קשר, מה שלומה?" הוא שאל. הרמתי את הגבות בהפתעה, חשבתי שהם חברים או יזיזים או לא יודע מה ולא הבנתי מה הוא צריך אותי בשביל אינפורמציה. חשבתי לרגע שאולי סיידי פשוט הפסיקה לדבר איתו, אבל זה לא היה נראה לי הגיוני שזה יקרה מיוזמתה, היא מתה על ריקי, היא כל הזמן מדברת עליו, אם כי בימים האחרונים אני לא בטוח שהיא מדברת בכלל. התלבטתי עם עצמי כמה להגיד לו, הרגשתי שאם אהיה מאוד שקוף איתו זה רק יעשה אותו עצוב, אבל מצד שני.. הוא רוצה לדעת.

"לא משהו, היא לא ממש יוצאת מהחדר שלה, היא לא הולכת לבית הספר ולא אוכלת" משהו בעיניים שלו נשבר שאמרתי את זה וקצת התחרטתי שלא סילפתי את האמת בשבילו.

"פאק" הוא אמר והניח אגרוף על הקיר, הוא הסתכל על היד שלו ואז שוב עלי. "היא צריכה מישהו לדבר איתו".הוא אמר לי. כמה קרובים הם? לא הצלחתי ממש להבין או לקרוא את הסיטואציה עד עכשיו, אבל משהו בדאגה של ריקי רמז שהם די קרובים.

"אז למה שלא תדבר איתה?" הצעתי. ידעתי שאם נייט היה שומע אותי הוא היה רוצה להוריד לי את הראש.

"אני לא יכול"

"בגלל נייט?" שאלתי

"לא, בגלל שזה לא יעשה לה טוב" הוא הסביר, אבל לא באמת הבנתי. "תוכל לדבר איתה? לראות שהיא בסדר? שהיא אוכלת ולא-" הוא עצר את עצמו. "לראות שהיא בסדר?" לקחתי נשימה והסתכלתי עליו.