20.12.2024
יום שישי
אלי
"תני לי לעזור לך עם זה" לייטון אמר ולקח ממני את הקישוט של הפתית שלג שהכנתי עם שלבי וג'ס ועזר לי לתלות אותו.
הגענו יותר מוקדם יחד עם כל מי שהתנדב לעזור להקמת המסיבה והתחלנו לסדר הכל לפני שכולם יבואו. היו גם כמה מורים והורים שהתנדבו להגיע ולעזור, אבל אני חושבת שהם היו קצת שיכורים מיין שראיתי שהם הביאו, אז הם לא בדיוק היו עזרה גדולה. האמת שאם לייטון ונואה לא היו פה, לא נראה שהיה קורה משהו. הם תפעלו הכל ועשו כל מה שקריסטינה הכתיבה, הם אפילו הצליחו לעמוד בקצב שלה. לייטון היה חמוד והציע לאסוף אותי מהבית ושנלך ביחד לבית הספר, זה היה מקסים מצידו. כשהוא ראה אותי עם השמלה שלבשתי הוא ממש החמיא לי, הוא אמר שהיא מהממת ונורא יפה לי, היא אומנם לא הייתה משהו מיוחד, סתם שמלה ורודה שהייתה לי, אבל זה היה גם מקסים מצידו להחמיא לי ככה.
הסתכלתי על האולם ספורט שהיה נראה הרבה יותר חגיגי ויפה עכשיו אחרי שהצלחנו לקשט אותו באווירת החג והחורף. קריסטינה הייתה בהיי מהקישוטים, היא גם מהרה לקחת על זה קרדיט כמו שהיא אוהבת לעשות. היא לבשה שמלה תכלת ארוכה ויחד עם השיער הבלונד פלטינה שלה היא הזכירה לי את אלזה, אולי גם לשם היא כיוונה.
"מושלם! מושלם! מושלם!" קריסטינה אמרה ומחאה כף. ג'ס ולייטון שעמדו לידי גילגלו עיניים, לאף אחד מאיתנו כבר לא היה כוח לשמוע אותה, בייחוד לא אחרי שבמשך שעתיים היא צווחה ונבחה עלינו הוראות. קיוויתי כבר שריקי ורובי יגיעו, רציתי לשמוע מה יש להם להגיד על הקישוטים. קיוויתי גם שמאט יגיע, אומנם לא ממש דיברתי איתו בימים האחרונים ועדיין כעסתי עליו.. אבל.. משהו בי תמיד רצה להיות ליד מאט. הטלפון שלי השמיע צליל של הודעה וראיתי שרובי סימסה לי שהיא בחוץ עושה סיגריה. לקחתי את המעיל שלי שממש לא התאים לשמלה, אבל לא היה לי שום מעיל אחר והיה קר מדי לצאת רק עם שמלה. יצאתי החוצה וראיתי את רובי עומדת מחוץ לאולם במחששה. היא לבשה שמלה שחורה עם נצנצים, השמלה הייתה סופר צמודה ועם כתפיים חשופות וכל מה שחשבתי זה כמה היא יפה וכמה בחיים לא הייתי יכולה ללכת עם דבר כזה.
"את מהממת" אמרתי לרובי שנעמדתי לידה.
"תודה אלי, גם את" היא אמרה ולקחה שאיפה מהסיגריה שלה.
"מה קרה לפוני שלך?" שאלתי כי ראיתי שהיא אספה אותו עם סיכות לשיער.
"זה מכוער" היא אמרה וצחקתי ממנה. הפוני לא היה מכוער, אין הרבה דברים שיהיו מכוערים על רובי, אבל זה הצחיק אותי שהיא אמרה את זה ככה. "מה? תספרי איך היה עם לייטון" היא עודדה.
"לא היה משהו מיוחד, הוא בא לאסוף אותי והלכנו ביחד, זה הכל". אמרתי לה.
"הוא בטוח ינסה לנשק אותך הערב" רובי אמרה והמחשבה גרמה לי לחוסר נוחות.
YOU ARE READING
הפנים שלה
Romanceמת'יו סאליבן רוצה לעבור את השנה האחרונה בתיכון החדש בלי שישימו לב אליו, הוא רוצה להסתתר בצל. הספיקה לו השנה החולפת בה הוא ספג איומים, בריונות וחווה טראומה שטילטלה את עולמו. עכשיו זה הזמן שלו שיעזבו אותו בשקט. זה הזמן שלו לנסות להירפא ולהתקדם קדימה...
