אוקיי אני חייבת סיגריה!
אני לא יודעת איך הצלחתי להתמודד עם כל החרא הזה וכל הרגשות האלה בלי סיגריות.נכנסתי לחנות בחיוך זומם שראיתי מולי שורה של קופסאות סיגריות.
אני לא בת שמונה עשרה אבל זה לא כאילו למישנו זה מפריע.
לקחתי שתיים מהמדף והנחתי אותם על השולחן שמול המוכר.
הוא נראה בן תשעה עשר."את לא עברת את גיל שמונה עשרה" הוא החליט וחייך אליי חיוך מעצבן.
"מה אכפת לך? אני משלמת נכון?" חייכתי חיוך עצבני בחזרה.
שיביא לי את זה כבר!"כן צודקת לא אכפת לי. רק תשלמי" הוא מלמל בזמן שלקח ממני את הכסף ואני הרמתי באושר את הסיגריות.
"ביי תחנק" אמרתי למוכר ובחיוך התקדמתי ליציאה מהחנות אבל קפאתי שראיתי מולי את אמא שאנון וטייג.
"שיט" מלמלתי ורצתי בחזרה לחנות.
"אני צריכה עזרה" אמרתי במהירות לנער שחייך אליי בהתנשאות.
"איך אני יעזור לך? אני אמור להחנק"גלגלתי את עיניי וכמעט צעקתי בפחד כשהסתובבתי לכניסה שוב וראיתי גם את המנהל שלנו.
המנהל פאקינג שלנו! מה לעזעזל הוא עושה פה?! קבעו פגישת הורים ולא אמרו לי?!
לא חשבתי ופשוט עברתי מעל השולחן של המוכר והתיישבתי על הריצפה.
זין! למה זה קורה לי?!"מה את עושה חתיכת משוגעת?!" הנער צעק עליי ואני חייכתי חיוך תמימים.
"ההורים שלי מתעללים בי והם פה ביחד עם המנהל שלי אם הם יראו אותי ויותר גרוע שאני מעשנת הם יהרגו אותי! תעזור לי. פשוט תעשה כאילו אני לא פה בבקשה" התחננתי אליו.
הוא הוציא נשיפה עייפה מפיו והסתיר אותי עם גבו.
חייכתי והתקופפתי יותר.מי שבשמיים צוחק עליי עכשיו...
"שלום" קול מוכר נשמע ומצמצתי בבילבול.
איפה?שמישהו יהרוג אותי!
אם איפה פה זה לא אומר שגם ג'ואי פה נכון?
"כמה זה?" שמעתי עוד קול נשי אחר שאני לא מכירה. זה אומר שג'ואי לא פה נכון?
"אוי איפה מתוקה מה שלומך?" הקול של אמא נשמע וצעדים נשמעו אלינו מתקרבים.
"היי איפה" הול החלש של שאנון נשמע ואחריו קול רוטן "היי" זה הקול של טייג!תשלטי על עצמך מטומטמת! את לא יכולה לרוץ ולחבק אותו.
פשוט להיות בשקט."שלום" איפה אמרה.
טוב אני לא יכולה לשלוט על עצמי!
התקדמתי לאט יותר קרוב ככה שהייתי ממש מתחת לשולחן וראיתי את כולם.טייג כל כך חתיך!
שמתי יד על פי במהרה כשהוצאתי צווחה חלשה מאוד. הם לא שמעו את זה נכון?
עיניי נפתחו בבהלה כשראיתי שטייג מסתכל ישירות עליי לעיניים שלי ממש לעיניים שלי!"היי את-" טייג ניסה לדבר אבל לא הקשבתי לו.
הסתכלתי מהר על אמא. היא הייתה עם הגב אליי היא הייתה גם רחוקה, ליד החטיפים. אוקיי קדימה!זחלתי מתחת לושלחן ויצאת.
"קיארה מה את עושה פה?!" איפה שאלה מופתעת אבל לא עניתי לה."ביי" אמרתי מהר לשאנון קיארה וקרצתי מהר לטייג ופתחתי את הדלת של החנות אבל קפאתי שמולי עמד לא אחר מהמנהל שלנו!
"היי את! למה לא הבאת את הה-" שמתי יד על הפנים שלי וחזרתי מהר לשולחן עם הנער, איפה טייג שאנון וחברה של איפה.
"הסיגריות" מלמלתי לנער. שלחתי לו חיוך ורצתי בחזרה לדלת.
"אני לא קיארה אני חדשה פה!" צעקתי, סגרתי אחרי את הדלת ופתחתי בריצה לדרך לבית שלי.
"מה כבר רציתי לקנות סיגריות?!" צעקתי תוך כדי ריצה.
בלי לשים לב התנגשתי במישהו ונפלתי על התחת.
"שיט תסתכל איך אתה הולך!" צעקתי והרמתי את הסיגריות שלי."קיארה?"
הסתכלתי על מי שהתנגשתי בו וחייכתי שראיתי את ליזי מולי.
"ליזי?" שאלתי בבילבול כשראיתי איפה אני.
היא באה מהכיוון של הבית של קלייר ויואי.
ולפי איך שהיא רצה אני לא חושבת שהיא הייתה אצל קלייר."היית אצל יואי?" שאלתי בחשד.
"לא." היא ענתה באדישות אבל ראיתי קצת לחץ על הפנים שלה.
"אני לא מאמיה היית אצל יו-" היא שמה יד על הפה שלי וחסמה את המילים שלי "תפסיקי לצעוק!" היא צעקה עליי ואני חייכתי.
"קנית סיגריות?" היא שאלה והורידה את היד שלה מהפה שלי.
"כן. מה שמזכיר לי אני חייבת להרגע קצת אז ביי!" אמרתי לה והתכוונתי ללכת לבית שלי אבל היא עצרה אותי."יש לי גם בואי נעשן ביחד" היא הוציאה קופסא.
"טוב. איפה?" שאלתי.
"נעשה סיבוב" היא תפסה לי את היד ומשכה אותי איתה.
YOU ARE READING
אני ב...הבחורים של טומן?!
Fantasyאז כן חברים אני רק ילדה בת 16 רגילה שקראה את הספרים של הבחורים של טומן ותמיד רצתה להיות בו אבל איך לעזעזל זה קרה שאני באמת בתוך הספר?! הדמויות והעלילה לא שייכים לי הם שייכים לקלואי וולש המלכה!!!