שלום שלוםםםםםםםםם❤️
איך עברה השבת?
הפרק היום מוקדש לאהובתי הנצחית (שניצחה באתגר הסודי כי היא הכי טובה)
🥁🥁🥁🥁
aon-111 !!!!!!
אוהבת אותך המון מושלמת שאת!!!
קריאה מהנהההההה 💖💖💖
💙💚
יום שישי בבוקר, 28.6
אני יושב במטבח, הפעם לא בשש בבוקר. אני לא עובד בימי שישי, ולכן קפה בשעה תשע ועשרה נראה כמו דבר סביר לעשות. אני ממשיך לעבור על הסיכומים האחרונים ולחשוב על דרכים לסגור עוד עסקאות למרות שזה יום החופש שלי. מצד אחד אני אומר לעצמי שאני עושה את זה כדי לשמור על העבודה שלי, אך מצד שני, עמוק בלב אני יודע שזאת לא הסיבה שאני מתעסק בעבודה ביום החופש.
המחשבות על אלינור, והמחשבות על הארי ומקס, יכולות להוציא אותי מדעתי. ואני לא יכול להרשות לעצמי להשתגע כשהמצב בעבודה גם ככה לחוץ, אז אני מתכוון לעבוד קשה יותר.
"בוקר." אני שומע את קולו המוכר של מקס כשהוא נכנס למטבח, מוזג לעצמו קצת מהקפה שהכנתי קודם לכן.
"אין הארי היום?" אני שואל מעט מופתע כשהוא מתיישב לידי. הוא נשען אחורה והעביר את ידו בשיערו.
"יש הארי היום." הוא עונה אחרי מספר שניות של שתיקה. "הוא עדיין בחדר, הוא אוהב לישון עד מאוחר בימי חופש".
"ומתי כבר לא יהיה הארי?" לא מעניין אותי אם זה נשמע בוטה או מעליב, אני פשוט רוצה שיהיה רחוק מכאן. אבל מקס כנראה לא אוהב את הכנות הבוטה שלי.
"זאת גם הדירה שלי, אתה יודע." הוא אומר מבלי לענות על שאלתי. "למעשה, זאת הייתה הדירה שלי במשך כל השנתיים שלא היית כאן, ואפילו לא טרחת להגיע. לעזאזל, כמעט ולא הרמת טלפון או יצאת איתי".
"הייתי עסוק." אני עונה באדישות, שותה מהקפה המריר ולא מנתק את עיניי ממסך המחשב.
"היית עסוק?" הוא מתחיל מעט להתעצבן. "אתה ברצינות משתמש בתירוץ הזה? היית עסוק מידי בשביל לפגוש את החבר הכי טוב שלך?"
"הייתה לי עבודה, אתה יודע. ובת זוג." ולך היה את הארי. והיית רק עם הארי. ונתת לו להסתובב חופשי בדירה ולעשות כל מה שרק רצה.
"היה לי בן זוג, ובכל זאת התקשרתי אליך לפחות פעם בשבוע." הוא ממשיך לדבר, ואני מתחיל להבין שאולי זה משהו שהוא רצה לדבר עליו במשך תקופה. זה נראה כאילו היה עליו הרבה מטען אחרי השנתיים בהן התנתקתי ממנו, והלוואי שהייתי יכול לתת לו הסברים לכך, אבל אני לא יכול. לי בעצמי אין הסברים. גם לי אין תשובות.
ואם הוא רק היה מבין שהאדם שצריך באמת לתת לו את התשובות להכל נמצא בחדר השינה שלו.
אני ממשיך לשתות את הקפה בשתיקה, מתעלם בראשי מהמשפט האחרון שאמר. אני לא אשם. אני לא אשם בכך שעברתי דירה, ואני לא אשם בכך שהפסקתי ליזום איתו מפגשים ושיחות.
YOU ARE READING
Falling Again || Larry Stylinson
Фанфик** גמור ** "פאק, פאק, פאק." אני ממלמל, מעט בשקט, ראשי עדיין מתפוצץ מההנגאובר. אני מביט לצידי, מנתק את ידי מהחזה החשוף שעטפתי בלילה. - "אנחנו..?" "כן, אני חושב שכן." אני אומר וגונח בייאוש, עובר למצב ישיבה. אני קובר את ראשי בכפות ידיי, ומנסה להתעלם מה...
