מאט:
רובי איבדה את זה. זה כאילו מישהו לחץ על איזה כפתור וקילקל אותה. היה לי ניחוש מי זה המישהו. היא לא הצליחה לדבר ורק בכתה בהיסטריה. הייתי צריך לכתוב לנייט שהיא לא מרגישה טוב ושלא יבוא לאסוף אותה כמו שידעתי שהם תיכננו. היא הייתה כל כך עצובה ונסערת. אלי הביאה את הדברים שלנו מהאולם ואני הרמתי את רובי על הידיים. היא לא הייתה במצב ללכת, על אחת כמה וכמה עם העקבים שלה. היא חיבקה אותי ובכתה לתוכי כל הדרך לבית שלה. היא הייתה כל כך צמאה לאמפתיה. בחיים שלי לא חשבתי שאני אראה את רובי ככה. היא תמיד עשתה עלי רושם של כל כך.. קשוחה וחזקה. אבל כנראה שגם לה הייתה נקודת שבירה. אלי הוציאה מהתיק של רובי את המפתח לבית ופתחה את הדלת. הנחתי את רובי בזהירות על הספה אבל הרגשתי שהיא לא רוצה לשחרר. אז התיישבתי איתה על הספה. אלי הביאה לה מים אבל רובי סירבה. היא התיישבה מהצד השני שלה ורובי עברה להתנחם אצלה. אלי ליטפה אותה והרגיעה אותה. הסתכלתי על אלי והיה לה כל כך הרבה סבלנות לזה.
"פאק! נייט!" רובי אמרה אחרי שנראה שהיא קצת נרגעה בזרועות של אלי.
"זה בסדר, אמרנו לו שאת לא מרגישה טוב" אלי אמרה.
"לא מגיע לו אותי, אני נוראית, הוא לא צריך אותי" היא אמרה והתחילה לבכות שוב. קצת התבאסתי שנייט לא פה כדי להבטיח לה שזה לא נכון, אבל לא נראה לי שהיא רצתה אותו פה עכשיו.
"די רובי" אלי אמרה לה בעדינות והמשיכה ללטף לה את הראש.
"מה קרה רובי?" שאלתי אותה בסוף. לא הייתי בטוח בדיוק אם זה באמת קשור לריקי או לא, אבל כן רציתי לוודא שאין לזה קשר לריידר. אולי הוא גם פגע בה איכשהו? הצצתי על הכפות ידיים שלי והדם היבש של ריידר עוד היה על המפרקים באצבעות שלי.
"הוא עזב" היא אמרה בקול שבור.
"מי עזב, ריקי?" שאלתי
"כן, הוא גם עזב אותי" היא בכתה ואלי תפסה אותה חזק. מה זה אומר עזב אותה? "הוא לא רוצה להיות חבר שלי יותר" רובי המשיכה ועזרה לי להבין. מה שהיא עשתה לו שבר אותו?
"רובי, אתם לא חברים מאז ומתמיד?" היא הינהנה. "אז תדברי איתו, אני בטוח שהוא ימצא דרך לסלוח לך" הצעתי והפנים שלה התכווצו בעצב. החברות שלהם מעט הזכירה את החברות שלי ושל נייט. גם אנחנו היינו חברים מאז ומתמיד, גם אנחנו עשינו חגים יחד וההורים שלנו היו חברים, ואיך שלא יהיה ומה שנייט לא יעשה, הוא תקוע איתי.
"הוא בחיים לא יסלח לי, אתה לא יודע איזה עקשן הוא יכול להיות" היא אמרה ואלי הציצה עלי, היא ניסתה להגיד לי משהו עם העיניים והמחוות בפנים שלה, אבל בחיי שאני לא יודע מה היא רוצה.
"אוקי אז ריקי עקשן" הודתי ולקחתי נשימה "אבל אני מכיר מישהי אחת שיכולה להיות יותר עקשנית ממנו" אמרתי והפנים שלה הוארו.
YOU ARE READING
הפנים שלה
Roman d'amourמת'יו סאליבן רוצה לעבור את השנה האחרונה בתיכון החדש בלי שישימו לב אליו, הוא רוצה להסתתר בצל. הספיקה לו השנה החולפת בה הוא ספג איומים, בריונות וחווה טראומה שטילטלה את עולמו. עכשיו זה הזמן שלו שיעזבו אותו בשקט. זה הזמן שלו לנסות להירפא ולהתקדם קדימה...
