הפנים שלה

פרק 65/ רובי

9.1.2025

יום חמישי

רובי

התעוררתי בבוקר שאני שוב לא יכולה לזוז כי ריקי שישן לידי תפס אותי חזק צמוד אליו. אבל לא נלחמתי בו, זה היה לי נעים. רציתי שהוא יתפוס אותי ככה ולא יתן לי לזוז ממנו לעולם. כל כך אהבתי להיות צמודה אליו ולישון לידו, אהבתי את הריח שלו, את החום שנפלט ממנו, את התחושה של הזרועות שלו על הגוף שלי. כל השבוע האחרון ומאז מה שקרה, לא זזנו אחד מהשניה. אני חושבת שגם שהוא הלך לשירותים הלכתי אחריו. נראה לי ששנינו הרגשנו שמה שקרה בשבוע שעבר היה נס שיצאנו ממנו רק במזל. באיזשהו שלב לא חשבתי שאני אצא מזה בחיים. כשרפאל הצמיד את האקדח לראש שלי כבר השלמתי עם המוות שלי. הופתעתי מהמחשבות שרצו לי בראש באותו רגע. כמובן שפחדתי וקיוויתי שהכל חלום. אבל המחשבה על המוות לא הפחידה אותי כמו המחשבה על הסבל שישאר. פחדתי ממה שיקרה לאמא שלי, פחדתי ממה שיקרה לאלי ופחדתי על ריקי, שהוא ישאר כבול לרפאל, שהוא ישאר עם אשמה וטראומה. לא האמנתי שזה יגמר ככה, שנצא מזה שנינו בחיים, שאבא שלי יצוץ משום מקום ויירה לרפאל בראש. חשבתי שהחיים שלו התדרדרו אחרי שהוא פוטר מהמשטרה, אבל מסתבר שזה הכל היה חלק מהכיסוי שלו. הוא אומנם כן התחתן והביא עוד ילדה לעולם, כל זה לא היה חלק מהסיפור כיסוי. אבל פתאום אחרי כל מה שקרה והאמבוש על רפאל, הוא רצה לחזור לקשר איתי. הוא הסביר שהוא העדיף לנתק אותנו ממנו כדי לא לסבך אותנו. לא יודעת כמה האמנתי לו.. האמת שאני לא מאמינה לו. אני חושבת שהוא התחרט ושהוא משתמש בסיפור הזה כתירוץ. אם הוא היה רוצה להיות איתי בקשר הוא יכל, בדיוק כמו שהוא יכל לגדל עוד ילדה. אבל לא עימתתי אותו עם זה. אני בכלל לא בטוחה שארצה לחזור איתו לקשר, הוא אומנם רוצה, אני גם יודעת שויני סיפר לו מה קורה וכשהוא שמע שאני בסכנה הוא הגיע מהר כדי להציל את החיים שלי, הוא הציל גם אותי וגם את ריקי, הוא אבא שלי והוא גידל אותי, אבל הוא עדיין עזב. מה שכן, שמחתי על הפתח שהוא נתן לי בעיקר כי לפחות עכשיו תהיה לי הזדמנות להכיר את אחותי.

זה הרגיש כל כך מוזר לחשוב על עתיד, במיוחד שכבר נפרדתי מהחיים. נזכרתי שוב איך הסתכלתי לריקי בעיניים ונצרתי אותם. שמחתי שלפחות הדבר שאני הכי אוהבת בעולם יהיה הדבר האחרון שאני אראה לפני שאני אמות. נראה לי שזה גרם לי להבין שאני לא מוכנה לבזבז יותר שניה בלעדיו. גם ככה כל כך הרבה זמן מיותר שפיספסתי איתו רק כי הייתי עסוקה בלהכחיש מה שאני מרגישה אליו. הוא לא טעה לגבי זה שידעתי מה הוא מרגיש אלי, ברור שידעתי, גם את זה דאגתי להכחיש ולהדחיק. עדיין הייתי דואגת לנצל את זה שרציתי ממנו משהו, ידעתי שהוא לא יכול להגיד לי לא, אבל שיקרתי לעצמי שזה בגלל שאנחנו חברים. הרגשתי מפגרת ששיקרתי לעצמי ככה. במיוחד הרגשתי מפגרת כי היה כל כך טוב ונכון פשוט להיות איתו ולא לעצור את עצמי יותר. האמת שאם הייתי יודעת מה זה לשכב איתו, הייתי נרשמת לזה שנים קודם. כל השבוע ומאז שחזרתי מבית החולים לא הצלחנו להפסיק להזדיין. כל המתח שהצטבר בנינו במשך כל כך הרבה שנים התפוצץ והסקס שלנו היה פשוט משולח רסן. סיידי לא שיקרה לגבי היכולת של ריקי לרדת, הוא היה אמן בתחום. אני חושבת שחצי מהשבוע האחרון ישבתי לו על הפרצוף. איך פספסתי את כל הטוב הזה שהיה שתי דירות ממני כל כך הרבה זמן? מטומטמת.