10.1.2025
יום שישי
מאט
"היי מאט, שמרתי לך מקום לידי" קריסטינה סימנה לי לידה. היא הייתה בלתי נסבלת. כאילו היא שכחה כמה חרא היא האכילה אותי בחודשים האחרונים. אחרי הנשף של חג המולד שעזרתי לה עם ריידר, היא לא הפסיקה להידבק אלי.
"מצטער קריסטינה, הבטחתי לאלי" ואני לא יכול להיות במחיצתך כי את בלתי. סימנתי על אלי שישבה בשולחן שלנו ונופפה לי בחיוך.
"אוהו! שתשחרר אותך לכולם!"
"אני לא כלב קריסטינה" הזכרתי לה והיא שילבה ידיים.
התיישבתי ליד אלי ונתתי לה נשיקה. איזה מזל שהיו לה את הכוחות לסלוח לי. לא יודע איך הייתי יכול להסתדר בלי הקרבה שלה. זה היה כמו תרופה לחרא. אלי לא ידעה להגיד מה דעתה על התיאוריה שלי שהיא בהדחקה מטראומה. היא נראתה מבולבלת מהמחשבה. זה כן הסתדר לה עם הרבה דברים לא ברורים, אבל היא אומרת שקשה לה להאמין שהיא לא תזכור דבר כזה. אבל היא אפילו לא זוכרת את הסיוטים שלה שניה אחרי שאני מעיר אותה מהם, אז אני חושב שהתיאוריה שלי די הגיונית. הצעתי לה לדבר עם מישהו, אבל היא לא רוצה לבקש מאבא שלה כסף לטיפול. נראה לי היא בעיקר חוששת שהוא יצחק לה בפרצוף. הצעתי לעזור לה עם כסף אבל היא לא הסכימה בשום אופן. הייתי לוחץ, אבל היא לא מרגישה שמשהו מפריע לה ביום יום, אז עצרתי את עצמי.
"הי רובי! הי ריקי!" אמרתי להם בחיוך אבל הם היו שקועים בעצמם. זה היה כזה מוזר לראות אותם ככה. הם תמיד היו קרובים, אבל לא בצורה הזאת. אלי אמרה שהם מאוהבים אחד בשניה מאז שהיא מכירה אותם ושהם סתם היו בהכחשה. יכולתי לנחש שלריקי יש משהו לרובי, תמיד היה משהו במבט שלו כשהוא היה מסתכל עליה, אבל את זה שלרובי יש משהו לריקי? לא ראיתי בשום צורה. לראות אותה פתאום כל כך קנאית, דביקה ומגוננת היה כזה משונה. סיפרתי לנייט עליהם, הוא לא אהב את זה. אבל למה שיאהב? אי אפשר להגיד שרובי שיחקה בנייט, היא ניסתה לתת לו הזדמנות והיה נראה שגם טוב לה איתו, אבל כנראה שהיא בסוף הבינה שזה לא מה שהיא רוצה, אולי זה אפילו עזר לה להבין מה היא מרגישה לריקי. אומנם אהבתי שנהיינו חבורה קטנה כולנו, נייט, סיידי ואני יחד עם רובי, ריקי ואלי. אבל עם כל מה שקרה בזמן האחרון זה כבר לא כל כך רלוונטי. למזלי, נייט ואלי הסתדרו מעולה, ותכלס זה מה שהיה חשוב לי כרגע.
השיעור של רוקפלד התחיל, ריקי תופף על השולחן ועל הכיסאות שלי ושל אלי והקשה על היכולת שלי להקשיב, אבל עכשיו המחשבות שלי היו רגועות יותר אז הצלחתי להתרכז. אלי לעומתי, כמו תמיד הייתה באלילנד ולא ניסתה אפילו להקשיב. היא ציירה וזימזמה ובאיזשהו שלב הסתכלה עלי.
"פסס מאט" היא אמרה והסיחה את דעתי. הסתכלתי עליה והיא חייכה אלי חיוך עם שתי גומות. התמוגגתי ממנה.
YOU ARE READING
הפנים שלה
Romanceמת'יו סאליבן רוצה לעבור את השנה האחרונה בתיכון החדש בלי שישימו לב אליו, הוא רוצה להסתתר בצל. הספיקה לו השנה החולפת בה הוא ספג איומים, בריונות וחווה טראומה שטילטלה את עולמו. עכשיו זה הזמן שלו שיעזבו אותו בשקט. זה הזמן שלו לנסות להירפא ולהתקדם קדימה...
