הפנים שלה

פרק 67/ קלסי

**אזהרת טריגר: אונס, רצח, אלימות**

15.3.2024

יום שישי

קלסי

לקחתי אוטובוס ונסעתי לצד השני של העיר. ידעתי שריידר רוצה לדבר איתי אבל לא הייתי מוכנה שיראו אותנו יחד. לפחות לא אנשים שאנחנו מכירים. הוא כבר שבוע מאיים עלי להיפגש איתו, שיש לו משהו חשוב להגיד לי בקשר למאט. בסוף אחרי שהוא איים שאם לא אשמע מה שיש לו להגיד מאט יפגע, הסכמתי לפגוש אותו. אם זה היה כל אחד אחר ממזמן הייתי מדווחת עליו למשטרה, הבעיה עם ריידר, שדוד שלו הוא הנציב של המשטרה בעיר. כל פעם שמאט חטף ממנו, לא היה אפילו טעם להגיש תלונה על תקיפה. התלונות פשוט נכנסו ישירות מתחת לאיזה שטיח. אנשים רעים בפוזיציות של כוח, זה הדבר הכי מסוכן שקיים. פחדתי להיפגש עם ריידר, וגם לא רציתי לראות אותו. כל פעם שהסתכלתי עליו הלב שלי דפק מפחד. נזכרתי איך הוא נעל אותי למשך 3 שעות בחדר שלו כי איימתי להיפרד ממנו והוא לא הסכים לתת לי ללכת. נזכרתי איך הוא משך אותי מהשיער וזרק עלי ספר שכמעט עשה לי זעזוע מוח. אחרי התקרית הזאת נפרדתי ממנו סופית. כמה שיכולתי להיפרד מריידר. הוא הכחיש את הפרידה. הוא היה צץ בבית שלי באמצע הלילה, הוא לא הפסיק לשלוח לי הודעות ואפילו היה מטריד את סיידי כדי להגיע אלי דרכה. אמא שלי הגישה עליו תלונה במשטרה כמה פעמים על הסגת גבול כשהוא ניסה מספר פעמים לפרוץ לנו הביתה. אבל לא רק שלא הצלחנו להשיג צו הרחקה ממנו, גם התלונות בוטלו מפאת חוסר ראיות.

כשהתחלתי לצאת עם מאט הוא הפסיק להטריד אותי והתחיל להטריד ישירות את מאט. הוא לא הפסיק לשלוח לו איומים, והיה תופס אותו בכל הזדמנות לבד עם החברים שלו ומחטיף לו מכות. חשבתי כמה פעמים להיפרד ממאט בגלל זה, לא רציתי שהוא ימשיך להיפגע בגללי. אבל אהבתי אותו יותר מדי. הוא היה כל מה שרציתי והייתי צריכה. הכרתי אותו מאז החטיבה שהייתי בת 12. בהתחלה שרק הכרנו, לא הייתי קרובה אליו מאוד ותמיד קינאתי בסיידי שהיא אחות של החבר הכי טוב שלו. הוא תמיד מצא חן בעיני, הוא היה תמיד שקט ונעים, תמיד ענה את התשובות הכי חכמות בכיתה, והיה בו משהו שמשרה שלווה וביטחון. בשנה האחרונה יצא לי להכיר אותו קצת יותר כי אני וסיידי התחלנו לבלות איתו ועם נייט. חשבתי שאולי סתם המצאתי לעצמי דמות דמיונית מושלמת ושכשאני אכיר אותו אני אפסיק לחשוב עליו, אבל האמת שהוא היה הרבה יותר טוב מכל מה שחשבתי עליו. הוא התנדב במד"א, הוא תמיד דאג לכולם, הוא היה חבר ממש טוב, הוא היה נשאר לעזור לסיידי עם השיעורים שהיא התקשתה בהם והוא היה ממש טוב אלי. לכן גם כשהוא סבל מהקשר שלנו בגלל ריידר, הייתי אנוכית מדי, לא רציתי להיפרד ממנו, לא רציתי לתת לריידר לנצח ולמחוק לי כל סיכוי לאהוב. אם משהו צריך להתשנות זה ריידר, לא אני, לא מאט ולא הזוגיות שלנו.

הגעתי לורנון היל לרובע האיטלקי בשכונה. היו שם כמה מועדונים וברים. נכנסתי לבר המפוקפק שריידר אמר לי להגיע אליו. לא היו יותר מדי אנשים בבר. היו כמה זוגות שישבו בחלק מהשולחנות עץ בבר, וריידר ישב על הבר עצמו. הוא לבש בגדים שחורים, כמו המצב רוח שהוא גרם לי.