אני ב...הבחורים של טומן?!

אחות

"קיארה" אבא לחש בהלם.

"אבא" חייכתי אליו וראיתי אותו מתרחק משאנון ומתקרב אליי בהלם.

"את אמורה להיות מתה" הוא מלמל לעצמו.
הוא היה נראה כמו מטורף כשהתקדם אליי.

"אבל אני בחיים נכון אבא? ואני חשבתי שאתה תפסיק מתישהו להיות זבל של בן אדם אבל אני רואה שכלום לא השתנה חוץ מזה שממני עברתה לג'ואי" אמרתי שניצוצות כעס עלו בי.
הוא כמעט רצח את שאנון, אני זוכרת את הקטע הזה.

"איך את בחיים?" הוא התעלם מהשאלה שלי.

"איזה עשיר אחד מצא אותי וגרתי אצלו בסוג של ארמון עם מלא כסף, יש לך בעיה?" שאלתי בהרמת גבה כשהוא חשק את השיניים שלו בכוח.

"תעופי לי מהבית!" הוא צעק והתקרב אליי בצעדים מאיימים.
הוא הכניס את היד שלו לכיס והוציא אקדח.

"אקדח? מאיפה יש לך כסף לזה? חשבתי שהכל הלך לאלכוהול" אמרתי בהלם.
לא מתרגשת מהעובדה שפאקינד אקדח מכוון לי לפאקינג ראש.

"או שאת תצאי לי מהבית עכשיו או שאת מקבלת כדור בראש!"
הוא הצמיד את האקדח לראש שלי וחייכתי.
במהירות חטפתי לו את האקדח וסובבתי אותו אליו.
"תחשוב שוב לפני שאתה מאיים עליי זבל"

"קיארה" אמא התקרבה אליי במהירות ובפחד שהפנים שלה נפוחות ומלאות דמעות.
הסתכלתי עליה בעצב.
איך לעזעזל הגעת למצב שמנערה מקובלת יפה וצעירה שיצאה עם בחור חתיך ויפה גמרת בתור אישה קטנה שבקושי אוכלת, עובדת תמיד וכל הזמן נאנסת ומקבלת מכות? אפילו את היכולת להתנג אין לך.
ואני לא יודעת אם זה בגלל שהיא עדיין מאוהבת בו או בגלל שהוא ריסק לה את הביטחון עצמי אבל זה קשור אליו, והאישה שהיא הייתה פעם לא קיימת.

"אל תעשי את זה" היא נפלה על הריצפה והחזיקה לי את היד שלא החזיקה את האקדח והייתה מכוונת לבעלה.

לא לעשות את זה?!
האישה הזו מגעילה אותי
"שאנון בקושי יכולה לנשום, ג'ואי מקבל מכות כל הזמן, הילדים שלך גודלים בפחד. את חיה בפחד. אונסים אותך ומכים אותך אבל את שותקת, הילדים שלך שונאים אותך ותמיד חיכו לרגע שתצילי אותם ותעזרי להם אבל את רק הפנת להם את הגב!
את ניסית להרחיק ממהם את חברים שלהם. את פחדת שהם יספרו למישהו על מה שקורה פה, הדברים הילידים שלימדת איתם זה איך לשקר לכולם, איך לשתוק, ואיך להחביא את הרגשות שלהם.
את צילקת אותם!
לא מגיע לך להיקרא אמא. את לא אמא!
את רק סמרטוט שעושה את כל מה שבעלה אומר לה."

גיחוך נפלט מפי שהתחילה למלמל לעצמלו ותפסה את ראשה "את חושבת שאני מאמינה להצגה שלך? אני יודעת שאת לא משוגעת תפתחי את הפאקינג עיניים שלך ותראי את מה שקורה סביבך!" צעקתי עליה והצבעתי על הילדים שמסתכלים עליינו בפחד ובהלם.
היא הסתכלה עליהם ולא הפסיקה לבכות.

"תסתכלי עליי. תסתכלי על הילדה שלך שאת והוא נטשתם וזרקתם אותה לרחוב בגיל חמש! כי לא היה לכם מספיק כסף. ובמקום להגיד לו להפסיק לשתות את נטשת אותי!"
הפעם גם אני בכיתי כשהמשכתי לדבר והרמתי את החולצה שלי עד מתחת לחזה שלי.
"תסתכלי על מה שהוא עשה לי! תסתכלי על כל הצלקות שנישארו לי! תפתחי את העיניים שלך ותסתכלי על ההתקפי חרדה ופחד חברה יש לילדים שלך! תסתכלי על איך גרמת להם לחשוב שהם דפוקים!
תסתכלי איך נטשת ואכזבת אותנו אחד אחד!"

הצמדתי את האקדח יותר קרוב לטדי שניסה להתרחק ממני והכרחתי אותו לשבת על הריצפה מולה.
"אל תפגעי בו!" היא צעקה ושמה את הידיים שלה מול הפרצוף שלו.
הוא העיף את הידיים שלה ממנו ויסתכל עליי בכעס טהור.

היא פתטית היא מגנה עליו גם אחרי שאמרתי לה את כל הדברים האלה אני באמת שמחה שהם מתו משרפה בספר.

"עשינו את מה שהיינו צריכים לעשות ואת בחיים עכשיו נכון?" טדי אמר בכעס.

"אתה מגעיל אותי" סיננתי למי שנקרא אבא שלי.

"קיארה" ג'ואי אמר והתקרב אליי.
"את אחותי?" הוא שאל בהלם.

חייכתי אליו וחייכתי חיוך עצוב "סליחה שלא סיפרתי אבל כרגע אני צריכה לעשות משהו אחר."

ירדתי עד שהייתי מול הפרצוף של אבא ואמא שלי.
"יש לי מלא קשרים אני גרה בבית עשיר אז נעשה את זה ככה.
או שכל הילדים האלה יעברו לבית שלי, או שכל הילדים האלה ישארו לגור כאן ואתם תעופו לנו מהחיים, אתם לא תגורו כאן, אתם לא תתקרבו לעיר הזו, אתם תמצאו לכם בית חמוד ורחוק מכאן כי בפעם הבאה שאני יראה אותכם או שאני ישלח כמה אנשים שאין להם בעיה לירות באנשים אליכם או שאני ישלח לשוטרים את" הוצאתי את הטלפון שלי ופתחתי אותו על התמונות.
ביקשתי ממי שלא שלח אותי לעולם הזה וידאו של כל הדברים הלא חוקיים שטדי ומרי עשו.
פתחתי את הסירטון והראתי להם אותו.
בסירטון מראים את טדי מהממר משתמש בסמים וגם את אמא שלי.
את טדי מרביץ לנו, מתעלל בנו, נוטש אותי, גונב כסף...

הפרצולף שלו הפך להיות חיוור ואני חייכתי.

"מאיפה יש לך את הסירטונים האלה? המקומות המרתי בהם לא של אנשים שישתתפו עם התשטרה" הוא צעק עליי וחיוכי גדל.

"נכון. הם לא ישתפו פעולה עם המשטרה אבל הם ישתפו פעולה עם היורשת שלהם והבוסית שלהם"
מי שהביא אותי לעולם הזה דאג שלעשיר שגרתי אצלו יהיה מלא קשרים ואנשים יהיו חייבים לו טובות.

הפכתי את פרצופי בחזרה לקר ואדיש קולי היה מלא בכעס כשאמרתי "אתם.תעזבו.הלילה."

שבת שלום אנשים ♡