היום שאחרי

82 4 4
                                    

מצאתי את עצמי בבוקר, יושבת על המיטה וחושבת, מה לעזאזל קרה אתמול?
זה היה אמיתי? או חלום?
פתחתי את הטלפון וראיתי שתי הודעות, אחת מקים ואחת מבלייק, נכנסתי לצאט עם קים והיא כתבה "היי זואי, מקווה שאת בסדר. לא הבנתי למה רצית ללכת אתמול קרה משהו?"
הסתכלתי על ההודעה

"את בטח בתולה"

"לא שאלתי אותך"

"אני אדאג שזה יכאב"

"את יכולה להתלבש וללכת"

קול מוכר העיר את המחשבות שלי, "זואי קומי כבר את מאחרת לבית ספר!" זאת היית אמא שלי, הסתכלתי על השעה, 7:55 עוד עשרים דקות מתחיל בית ספר ואני נראת כמו לא יודעת מה, שניה לפני שסגרתי את הטלפון נזכרתי בהודעה של בלייק, פתחתי אותה, "זואי ראיתי שקרה משהו אתמול עם איזה בחור, ושמעתי אותך בוכה, הכל טוב?"  הסתכלתי על ההודעה עם הלם, ממתי אכפת לו ממני בכלל? הוא יודע שנאנסתי?
הוא שמע ולא עשה כלום? "כן הכל טוב תודה ששאלת" לא יודעת מה חשבתי לעצמי שהקלדתי את זה, הוא שאל, מה אני אמורה לענות? 'לא, אני נאנסתי ולקחו לי את הבתולים וזה היה היום הכי גרוע בחיים שלי, זה הכל מה איתך?'
הכנסתי את הטלפון לתיק והתארגנתי.
שסיימתי להתארגן הייתי בדרך לתחנה ואני ראיתי את האוטובוס חולף לי מול הפרצוף, האוטובוס הבא עוד חצי שעה והלימודים התחילו כבר, למי זה יקרה אם לא לי? ישבתי בתחנה וחיכיתי,
פתאום אני רואה אוטו שחור של מרצדס עוצר ליד התחנה, החלון נפתח ואני רואה את בלייק, "טרמפ?" הוא שאל, הנהנתי ונכנסתי לאוטו, באוטו התנגן השיר "many men" כזה מתאים לבלייק, "ככה לפספס את האוטובוס? לא מתאים לך", "כן ולמה אתה בדיוק לא בבית ספר?", "את באמת שואלת?" הוא אף פעם לא מגיע בשעה הראשונה, לא יודעת למה. הגענו, יצאנו מהאוטו, "תודה" אמרתי, "בבקשה" בבקשה? ממתי הוא משתמש במילים כאלה? הגעתי בול לשעה השניה והלכתי לכיתה ובלייק הלך מאחוריי.
הגענו בזמן, אני לא מצליחה לשחרר ממה שהיה אתמול. זה רודף אותי, אני לא מצליחה להתרכז בשיעורים, אני לא מצליחה לעשות כלום.

"לא כל כך שאלתי אותך"

"סתמי ותתפשטי"

"אני אדאג שזה יכאב"

"את יכולה להתלבש ולל.."

"הכל טוב?" בלייק פונה אלי, "כן"
"את לא נראת בסדר" הוא אמר, ובלי ששמתי לב הרגל שלי רעדה ובלייק הסתכל עליה ניסיתי להרגיע את הרגל עם היד, היה צלצול והמחשבות עדיין רודפות אותי, הלכתי לספסל עם סטייסי, קים לא הגיע היום, ישבנו והיא דיברה על משהו לא כל כך שמעתי, הייתי מרוכזת באתמול, למה הוא עשה את זה? אני שואלת את עצמי. אולי אני אשמה בכלל? אני חושבת לעצמי.  "זואי, זואי!"
המחשבות שלי נעצרו בידי סטייסי, היא הצביעה על המעגל שיש במרכז בית הספר, בטח יש שם מכות או משהו, בלי שהספקתי להוציא מילה סטייסי משכה ביד שלי והלכנו לשם.
כשהגענו ראיתי את ארי יושב מעל טום ונותן לו מכות בפנים, האף של טום נראה פצוע, טום חבר טוב של בלייק, אם כבר מדברים איפה בלייק בכלל? "עוף ממנו חתיכת בן זונה" רק דיברתי והנה הוא, איפה שחשבתי שהוא היה, הוא העיף את ארי מטום וקפץ מעל טום וריתק אותו לרצפה ולחש לו משהו לא ברור, לפי הפנים של ארי, זה כנראה לא טוב.
כולם התחילו ללכת משם ואני וסטייסי נשארנו שם, עם מבט של 'מה לעזאזל קרה פה', בלי לחשוב פעמיים ניגשתי לבלייק, "אתה בסדר? הוא פגע בך?" הוא חייך אלי, את החיוך של 'מה נראלך?'
"הוא לא פגע בי, הוא פגע בטום, אני פשוט החזרתי בשמו." אני כל כך אוהבת את זה שהוא שומר על אנשים שהוא אוהב, ואז ראיתי אותו הולך, לא הבנתי את המשחק? הוא יבש אלי עכשיו?

חזרתי הביתה והמחשבות כל אתמול לא מפסיקות לרדוף אותי, מעניין עם מישהו יודע על זה בכלל?
שמעתי את הטלפון שלי מצלצל, פתחתי אותו זה הודעה מנדב "היי הכל בסדר? קים אמרה לי קצת על זה שרצית ללכת באמצע מסיבה, למה? את אוהבת מסיבת" כנראה שכבר לא..
"הכל טוב הייתי עייפה" כתבתי.
והלכתי לישון, במחשבות על אתמול, ועל בלייק.



My Boy.Where stories live. Discover now