הטעות הכי טובה שלי

פרק 25

עוד בוקר של חופש עוד בוקר של ניצול לפני שכולם מתגייסים
אז חייב לנצל

היום החלטנו לא לספר לבנים שום דבר ופשוט לקחת רכבת ולנסוע לתל אביב ליום שלם של כיף

״נועה את מוכנה עוד עשר דקות יוצאים״ נויה אמרה לי מהמיטה מאחורי בזמן שאני מסיימת להתאפר
״כן אני שתי דקות מוכנה הבנות יצאו אלינו?״ שאלתי והיא הנהנה אלי

לבשתי ג׳ינס כחול רחב אחרי מלא זמן שלא לבשתי אחד כזה ושמתי טופ שחור חמוד וקיצי בכל זאת אנחנו באוגוסט
דאגתי לנעול נעליים סגורות ונוחות שיהיה לי נוח ללכת איתן בקניון ובכללי שם

ואירגנתי לי תיק קטן עם כל מה שאני אצטרך לשם וגם קצת דברים ספייר שלא אתקע בלי

״הן פה בואי נרד״ אמרה לי שסיימתי להתבשם וירדנו למטה
נעלתי אחרינו והתקדמנו לרכב השחור של אלה

״שלום יפיפיות״ אמרתי
״שלום בננות״ אמרה אלה והתחילה לנסוע

״איזה כיף שהבנים לא איתנו סוף סוף יום בלי תלונות״ אמרה קורל וכל כך הסכמתי איתה
״כל כךךך״ אמרתי וצחקנו
הפעלנו שירים ושרנו עד שמצאנו חניה בתחנת הרכבת בחוף הכרמל.

״תפתחי את התיק שלך״ אמרה לי השומר בחיוך נעים לפני שנכנסנו פנימה וכך עשתה לכל הבנות

״טוב יש רכבת עוד רבע שעה אז נקנה אליה היא הכי מוקדמת״ אמרה נויה אחרי שבדקה במכונות וניגשנו לקופה הדיגיטלית לשלם

שהרכבת הגיעה עלינו ותפסנו רביעייה במזל פנויה

———
״עוד שתי תחנות יורדים״ הזכרתי אחרי שדיברו בכריזה של הרכבת
״סבבה״ אמרו שרק הבנות והתחלנו לארגן את השולחן שבו ישבנו כי הוא היה מלא בשטויות שלנו

״היום הארנק שלי הופך למסכן״ אמרה קורל וצחקנו
״כל כך״ אמרה נויה שנכנסנו לתחנה הראשונה שלנו קניון עזריאלי
מלא זמן לא היינו בו

״בואו נתחיל בזארה״ אמרתי שהתחלנו להתקדם לחנות

———
אנחנו אחרי סבב ענקי של מלא חנויות ומלא שקיות וקניות בידיים אבל אנחנו הכי מאושרות שיש

קניתי בגדים ממש מהממים ואני ממש שמחה שבסוף זרמתי לבוא איתו למרות שממש לא היה לי כוח

״197״ אמרו ברמקולים וזה הוציא אותי מהמחשבות שלי על הלוקים עם הבגדים החדשים שקניתי

״תודה״ חייכתי לעובדת החמודה במקדונלדס
כולנו הזמנו לאכול ממקדונלדס אבל אני השניה שקיבלתי אז ניגשתי לשולחן והתיישבתי ליד אלה

״בתאבון״ אמרה ונגסה בהמבורגר שלה ואני פתחתי את קופסאת הנאגטס שלי והתחלתי לפתוח את שקיות הקטשופ ולפזר על הצ׳יפס שלי מלח כי אחרת זה פשוט לא טעים

״בתאבון לבבות״ אמרתי באמצע הביס שקורל ונויה הגיעו אלינו עם המגשים שלהן

״חכו דקה אני מביאה מפיות״ אמרתי קמה מהשולחן ומתקדמת אל עבר הדלפק שסביבו היו מלא אנשים בגלל החופש הגדול

״נועה״ שמעתי קול גברי מאחורי ומוכר אפילו מאוד
״אומיגד מה אתה עושה פה״ אמרתי בחיוך מחבקת את בן דודי הגדול עומרי
״מה את עושה פה״ שאל והביט סביב
״אני רק עם חברות שלי״ אמרתי והוא נראה יותר רגוע
״מה קרה לבנים? הבנת שאסור לך להסתובב עם בנים עד גיל 30״ אמר וצחקתי
״חיים שלי אני חושבת שאתה מתבלבל״ אמרתי והוא צחק
״מתי את חוזרת לחיפה?״ שאל
״היום אבל סתם באנו לעשות כיף בלי הבנים הם אוכלים את השכל שמדובר בקניונים״ אמרתי וצחקתי
״טוב תדברי איתי חיים שלי הבנים קוראים לי״ אמר ונישק לקודקוד ראשי

אני מתה על המשפחה שלי הם הכי דואגים שיש לפעמים קצת יותר מידי אבל עדיין הם מגוננים עלי וזה כל פעם מצחיק לראות אותם ואת הפרצופים בעיקר שהם רואים אותי נושמת את אותו האוויר עם בן או אם אני מקבלת הודעה מאחד מחברי הם מחווירים בשניות מה יקרה שאני אצטרך להביא חבר להכיר להם אני נראלי אמות לפני

אחרי שלקחתי מפיות התקדמתי אל עבר השולחן והבנות לקראת סוף האוכל שלהן שאני אפילו לא בחצי

״מי זה היה?״ שאלו ונראו שמחות בשבילי
״מה יש לכם זה עומרי בן דוד שלי לאן עפתן נשמות״ אמרתי וצחקתי
———
חזרתי הביתה או יותר נכון רק נכנסתי ואני הספקתי לעשות לאמא ולדודה שלי דניאלה הול קניות
והן ממש אהבו את מה שקניתי הן בהזדמנות גם יראו איך זה נראה על הגוף.

עליתי לחדר עוד עוברת על הטלפון אחרי שרוב היום לא הייתי בו כי פשוט לא יצא לי

התחלתי לזמזם את המוזיקה שנשמעה לי בטלפון מהסרטון טיקטוק שהתנגן

״אומיגד מה אתה עושה פה״ אמרתי חצי מופתעת מהפנים של ירין יושב לי על המיטה במכנס קצר וגופיית סבא
לא הופתעתי כי זה ירין אבל עדיין למה הוא לא שלח לי הודעה או משהו

״חיכיתי להול שלך אבל גם אני רציתי לראות איך זה על הגוף אז למה שאני אחכה?״ שאל והסתכל עלי במבט מלא באושר שאני לידו

״היי״ אמרתי מחייכת שעמדנו קרוב אולי קצת יותר מידי קרוב?
אני לא יודעת אבל זה מרגיש טוב מידי
״היי״ אמר וחייך אלי
״נהנת בלעדי?״ הוסיף
״אולי״ אמרתי במשיכת כתפיים נשענת על הקיר שמאחורי בזמן שירין מתנשא מעלי עם הגובה שלו

״כן את בטוחה? לא נראלי שתוכלי להינות בלעדי״ אמר וליטף את הלחי שלי
הוא צודק כל כך צודק מוזר לי להעביר את היום בלי לפחות שיחה אחת בלעדיו זה מוזר? אולי אבל יש לנו קשר ממש טוב

״לא ענית לי״ אמר
״על מה הייתי צריכה לענות?״ שאלתי
״התגעגעת אלי״ אמר והציב לי עובדה
״כנראה שכן״ אמרתי וזה פשוט קרה התנשקנו אבל זו לא הייתה סתם נשיקה
היא הרגישה כל כך טוב אבל בו זמנית מסוכנת

שהתנתקנו אחד מהשניה הסתכלנו אחת על השני אני לא ידעתי מה להגיד
״אולי נשכח מזה?״ שאלתי
״אוי לא שוב״ אמר ונאנח
״אני צחקתי אבל בבקשה לאט״ אמרתי מחוייכת והוא מושך אותי אליו
״בקצב שלך נסיכה אני מבטיח״ אמר מחבק אותי מהמותניים ומנשק את קודקוד ראשי

——————
אמלה לבבות של חיי מה איתכם?
איך אתם?
מה חשבתם על הפרק?
מתחיל פה משהו???? חכו להמשך יהיה מהנההה
ניפגש בפרק הבא
אוהבת🎀