זה רק אני והשם

פרק 1 ✨️

טריגר⚠️ הפרק והסיפור מכיל חטיפה והתעללות!

היי, אני אור אני בת 15 וחרידית, כן אולי יש כאלה שזה נשמע להם מוזר חרידית שגרה בחול אבל זאת אני ותאמינו או לא אנח אוהבת את החיים שלי טוב בואו נחזור לסיפור ליום הזה שלגמרי שינה את החיים שלי
______________________________________

אור? אור? אור קומי חמודה, שמעתי את אימי  קוראת לי, אור קומי השעה כבר שבע וחצי  בבוקר את תאחרי לבית ספר..  "עוד חמש דקות" אמרתי לאמא שלי בקול צרוד מעייפות, אור לא לא עוד חמש דקות עכשיו! אמא שלי העלתה את הטון, "שלא תאחרי!" "טוב טוב אני קמה" אמרתי וקמתי, לקחתי את הטלפון הנייד שלי והסתכלתי מה השעה, " אוי לא אוי לא אוי לא!!" צעקתי לעצמי שראיתי שהשעה 7:40 בבוקר, הלכתי למראה לראות מה המצב שלי. אוי לא! אני נראת ממש נורא!! חשבתי לי בראש השיער שלי היה מבולגן היה לי שקיות מתחת לעניים השעה הייתה כבר 7:50 והאוטובוס יוצא בשעה 8:15
טוב אור את עכשיו מתקתקת את זה אין לך מספיק זמן! חשבתי לעצמי התחלתי לשים גרביון שקוף ומעליו חצאית שהגיע לי קצת אחרי הברך, וחולצת בית ספר ארוכה. אצלנו בבית ספר צריך להגיע בתלבושת אחידה, הבנות חולצה ומכנס או חצאית שעוברת את הברך, והבנים סוג של חליפות כאלה.. לקחתי גומייה מסרק חומר מצמיד וקרם התחלתי בלשים מעט קרם עם השיער ולאחר מכן סירקתי אותו בעדינות לאט לאט הוא התחיל לקבל צורה וחזר להיות חלק וללא קשרים, לקחתי את המסרק והתחלתי לסרק את השיער לצורה של קוקו מתי שראיתי שהקוקו נראה טוב ליפפתי את הגומייה 4 פעמים לקוקו גבוהה ושמתי חומר מצמיד שלא היה לי שוונצים לאחר מכן לקחתי עוד גומייה וקלעתי לי צמה צמודה לקחתי את הגומייה וליפפתי עוד פעם ושמתי חומר מצמיד על הצמה עצמה השעה הייתה 8:10 נשאר לי עוד חמש דקות שמתי מסקרה ג׳ל גבות ומעט גלוס ויצאתי לכיון נקודת האיסוף בשעה 8:12 דקות, שזה היה טוב כי התחנה הייתה ממש קרובה אליי והגעתי בדיוק שהאוטובוס הגיע, עליתי על האוטובוס וישבתי ליד חברתי הטובה רחל, רחל ידעה עברית ככה שיכלנו לדבר בנינו בלי שאף אחד יבין, נעמה הייתה באוטו של ההורים שלה היא תמיד שנאה אוטובוסים היא אומרת שהיא שונאת את הריח שם ושאף אחד לא יודע מזה דורדורנט.
אנחנו הבנו אותה וזה למה היא תמיד נוסעת במכונית הגענו לבית ספר בשעה 8:23 הבית ספר מתחיל ב8:30 הלכנו לכיתה אני ורחל ופגשנו את נעמה
אני בכללי יושבת ליד אליזבת היא ממש חמודה פשוט לפעמים היא קצת סנובית..
התחלנו את השיעור והיה לנו אנגלית לאחר 45 דקות סיימנו סוף סוף היה לנו הפסקה של 10 דקות בין שיעור לשיעור והפסקת אוכל פלוס רגילה 45 דקות שזאת הארוכה הקצרה הייתה 20 דקות המשכנו את הלימודים אני רחל ונעמה קבענו להיפגש אחרי בית הספר בפארק השכונתי שליד הבית שלנו אני נעמה ורחל גרנו באותה השכונה במרחק של בערך 8 בתים אחת מהשנייה ככה שתמיד יכולנו להיפגש קבענו להיפגש בשעה חמש וחצי אחר הצהריים סיימנו את הבית ספר בשעה 15:30 אז חזרתי הבייתה אמא שלי ואחותי תהל הייתה שם בזמן שאבא שלי עבד תהל היא אחותי הגדולה היא הייתה בת 17 ואני הייתי 15 אבל היינו יותר בסטיות מאשר אחיות אמא שלי הכינה לנו לאכול קוסקוס ומרק ירקות חם אכלתי הלכתי לשירותים ושסיימתי השעה הייתה 16:44 נשאר לי בערך שעה אז הלכתי לקרוא ספר ושהגיע השעה 17:10 החלטתי לצאת מהבית נתתי לאמא שלי נשיקה לאחותי חיבוק ויצאתי, שהגעתי לפארק השעה הייתה 17:25 והבנות לא היו שם אז החלטתי ללכת לפינה שלנו איפה שאף אחד לא מגיע לשם
הגעתי למקום וכרגיל לא היה אף אחד עד שראיתי בן אדם עם בגדים שחורים כובע שחור מתקרב אליי נבהלתי אז קמתי והתחלתי להגביר את הקצב אבל הוא היה יותר מהיר ממני... הוא תפס אותי ולקח אותי לתוך הרכב שלו הרכב עצמו היה שחור הוא שם לי כיסוי עניים או יותר נכון בנדנה נקשר לי את ידי הרגשתי שהדם שלי עוצר... בזמן הנסיעה שתקתי פחדתי שהוא יעשה לי משהו אז פשוט נתתי לו ליסוע לא ידעתי איפה אנחנו בגלל הבנדנה אבל תחושת הבטן שלי הייתה לא טובה... בשניה הרגשתי בלימה ובגלל שלא הייתי חגורה הראש שלי נדפק במושב הקדמי..  אחרי שעצרנו הוא הסביר לי מה לעשות "אנחנו עכשיו יוצאים ואת מתנהגת כיאילו אני האבא שלך ברור?" קול הבס שלו הביא לי צמרמורת של פחד "ברור.." עניתי לו בקול מפחד. לפני שיצאנו הוא פתח לי את הדלת הסיר לי את הכיסוי עניים והוריד את החבל מהיד שלי ואחר כך גם מהיד השנייה "עם את רק תרמזי למישהו או תצעקי או משהו את לא רוצה לדעת מה יקרה לך!" הוא אמר לי ושתקתי. יצאנו מהרכב הוא החזיק לי תיד לדמות דמות אב ולקח אותי לבניין שהייתי בשוק שיש שם אנשים.. הוא היה מוזנח ונראה נטוש היו עליו מלא כתמים שחורים ומגעילים הוא הכניס אותי לבניין ובגלל שאני חושבת שהוא איזה בן 100 שנה לא היה שם מעלית.. אבל למזלי היה רק 4 קומות ככה שלא כלכך התעייפתי הוא גר בקומה 3 הוא הוציא את המפתחות מהכיס של הג׳ינס השחור שלו ופתח את הדלת, לא האמנתי למה שראיתי.. כל הבית היה צבוע בצבע שחור!! איך הוא שורד ככה? חשבתי לעצמי גם אני עם הייתי בבית הזה יותר מ5 שעות הייתי הולכת לחטוף ילדים.. ממש דיכאון פה! הוא הוביל אותי לחדר מסוים שנחשו מה? גם הוא היה שחור.. "מישהו אובססיבי לצבע".. מילמלתי בשקט ככה שהוא לא שמע אותי "זה החדר שלך" אמר לי באנגלית למזלי ידעתי אנגלית שוטפת אני פה מגיל 7 ככה שכבר ידעתי הכול, "מה? אין מצב שאני נשארת פה ללילה אחד אפילו"
יריתי לעברו "זה החדר שלך עם תרצי עם לא וכדי לך להתחיל לדבר אליי יפה!" אמר לי הוא יצא ונעל אותי בתוך החדר. אין מצב! חשבתי לעצמי במוח עשיתי סיבוב והבטתי בחדר הוא נראה ממש כמו בית כלא! היה לי שם מיטת יחיד ושידה קטנה עם 4 מגירות וכמובן איך שכחתי כל הקירות שחורים.. למזלי הוא לא לקח את התיק רק את הטלפון שלי בתיק שלי היה כמה בגדים תחתונים ופדים למקרה שאני ארצה לישון אצל אחת מהבנות רוקנתי את התיק על המיטה והתחלתי לסדר הכול על המיטה לאחר שסיימתי הייתי מותשת שכבתי על המיטה ונרדמתי...
_____________________________________
וואו פרק ראשון שלי אני ממש מקווה שתאהבו ואשמח לדעה בקשר לספר ובקשר לכתיבה שלי אבל אני עכשיו אשתדל לעלות כמה שיותר פרקים כל פרק היה בערך 1000 מילים אוהבת אותכם מלא ונתראה בפרק הבאא♡♡ :)