זה רק אני והשם

פרק 2✨️

קמתי מהשינה ואני רואה את עצמי במיטה ואיש זקן עם זקן וכיפה לידי לא הבטתי לו בגוף בגלל שפחדתי שיקרה לי משהו הוא שתק למשהו כמו 5 שניות ואז הוא אמר "גם שהכול נראה שחור תמצאי את טיפת האור" לא הבנתי למה הוא התכוון.. ואז בום! קמתי מהמיטה זה רק היה חלום.. זה נראה לי החלום הכי מוזר שחלמתי.. חשבתי לעצמי קמתי וניסיתי לפתוח את הדלת ופתאום ראיתי שהיא פתוחה לעומת אתמול שהאיש הזה נעל אותי בתוך החדר,הרחתי ריח נהדר,הייתי גוועת ברעב! הלכתי לכיון המסדרון והצצתי מעבר לקיר שרק חצי ראש שלי בחוץ, לא האמנתי האיש שחטף אותי אתמול בישל פנקייקים הוא סובב את הראש ומהר הכנסתי את הראש שלי יחד עם כל הגוף לתוך המסדרון ניסיתי לא ליצור רעש "בוקר טוב" ענה לי ונסתבר שקלט אותי "את רעבה?" אמר לי בקול הבס שלו אבל הפעם  הקול שלו היה נשמע שונה הוא היה נשמע עדין כזה "כן" עניתי במעט חשש "בואי" אמר לי ובאתי מיד כי לא ידעתי עם הוא יעשה לי משהו ראיתי את הפנקייקים על השיש הם היו נראים נהדרים אבל אז הסתכלתי הצידה וראיתי את הקופסא הפנקייק היה עשוי מאבקה ולצערי האבקה הזאת לא כשרה.. "יש לך אולי משהו אחר?" שאלתי מלאת פחד "למה? את לא אוהבת פנקייקים? אני יכול להכין לך גם בייקון עם את רוצה.." "לא לא אני שומרת כשרות באתי ממשפחה שומרת אני יהודיה" אמרתי והרגשתי כיאילו החשש שלי שהוא יעשה לי משהוא מעט יורד "יש לך משהו אחר? פרי אולי?" אמרתי "לא לצערי לא" "יש לך פחיות שימורים?" אמרתי ונזכרתי שיש כאלה כשרות "כן בואי תראי" אמר לי ולקח אותי למגירה מלאה פחיות שימורים היו שם לפחות 20 ואז ראיתי את האהוב עליי "אפשר את זה בבקשה?" אמרתי לו והצבעתי על האננס בפחית "כן בטח אמר לי והתיישבנו על השולחן אוכל הקטן פתחתי את הפחית שימורים והוצאתי לי אננס " תודה" אמרתי לאיש "איך קוראים לך?" הוא שאל אותי " אור" עניתי בפשטות "שם מיוחד" ענה לי חששתי לשאול אותו מתי אני אוכל ללכת משם והוא אמר לי "עד מתי שאני אגיד לך" אמר לי בקול קצת יותר תוקפני "אתה ממש מעצבן וחוץ מזה ההורים שלי ימצאו אותי!!" יריתי לעברו בכעס שהרגשתי שהוורידים שלי מתחממים.. "תהיה בשקט!!" צרח עליי האיש שתקתי לא הגבתי פשוט רצתי לחדר שהייתי בו לקחתי את המפתח ונעלתי "אור! אור תפתחי לי עכשיו!" צרח עליי " לא עד שתגיד לי למה אני פה!!"
"סבבה אני אגיד לך רק תצאי בבקשה מהחדר..." אמר לי בקול חלש ככה שבקושי שמעתי אותו פתחתי את הדלת ובוא הוביל אותי לשולחן "אוקיי אז ככה פעם היה לי אישה התחתנו בגיל 23 ועכשיו אני בן 34 אישתי בתגרשה ממני בגיל 26 אני כבר 8 שנים לבד בלי אף אחד הרגשתי כלכך בודד כבר 8 שנים ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי הרגשתי שאני מאבד את זה לגמרי לא יכולתי להביא כלב חתול או כל חיה כי אני אלרגי ולא היו לי חברים ככה שהאופציה היחידה שלי הייתה לחטוף מישהי שתהיה איתי שאני לא אהיה לבד.. אז תכננתי הכול הלכתי כל יום במשך שבוע למקום הזה שאין בו איש אחד אף אחד לא היה שם המון זמן עד שהגעתי ליום השביעי וראיתי אותך ישר קפצתי על ההזדמנות ראיתי שאין אך אחד באזור וראיתי שאת מעט חלשה ככה שיכולתי לקחת אותך בקלות ואז חטפתי אותך" אמר לי ובמילותיו היו חרטה הרגשתי את זה.. "אני מבינה שהיית בודד אבל זה עדיין לא סיבה בשבילך לחטוף ילדים" אמרתי לו וגיחכתי הסתכלתי מסביב וקלטתי שעון קיר שחור מהר הבטתי מה השעה השעה הייתה 9:00
"את יודעת מה?" אמר לי "מה?" אמרתי לו בחזרה "את רוצה ללכת ללונה פארק?" "אממ" אמרתי "כן סבבה" אמרתי "אבל..." התחלתי להגיד "בתנאי שאתה משחרר אותי גג מחרתיים" אמרתי היום "סגור" אמר ושלח אותי להתארגן בזמן שאני גם הלכתי להתלבש
______________________________________
טוב אז זה לצערי סוף הפרק פרק הבא הם בלונה פארק וזה יצא פרק קצר יחסית פשוט היום לא היה לי המון זמן ואני כותבת את הפרקים במקום אז לוקח קצת יותר זמן אוהבת אותכם מלא ושהיה לכם יום נהדר:) או לילה:)