"המראה מהסיפור... זו אותה מראה שפגעה בטאהיונג"המשפט הדהד בחלל החדר מקבל משמעות מרגע לרגע,
"מה זה אומר בעצם? מה היא רוצה ממני?" טאהיונג ניסה לסדר את הדברים בראשו
"בדרך כלל השד שבתוכה...המלאך, לא היה פוגע באנשים שלא פגשו במראה עצמה, רק מי שהיה בקרבתה היה נפגע" נאמג'ון אמר
"לכן החבאנו אותה במקום שלא ימצאו אותה" ג'ין הוסיף "אבל עכשיו אני כבר לא בטוח טאהיונג, היא עשתה הכל כדי לגשת אליך בצורה ישירה או עקיפה, היא אפילו השתמשה במראה של ג'ונקוק"טאהיונג בלע את רוקו, נזכר בתקרית בין ג'ונקוק לג'ימין
"מאיפה היא יודעת שג'ונקוק חשוב לי?" טאהיונג שאל מקבל מבט מופתע מג'ונקוק
"אנחנו צריכים לברר, יש לנו הרבה דברים לא ברורים כאן" נאמג'ון נאנח "בינתיים אתם יכולים לחזור לחדרים כבר מאוחר, עבר על כולנו יום מתיש במיוחד"
כולם הנהנו בהסכמה קמים לעבר הדלת
"לילה טוב נאמג'ון וג'ין" ג'ימין חייך אל השניים גורר את ג'ונקוק במהירות אחריו
"יה, מה זה היה אמור להיות?" ג'ימין לחש לו
"למה אתה מתכוון?" ג'ונקוק היטה את ראשו בחוסר הבנה
"טאהיונג... הוא אמר שאתה חשוב לו" ג'ימין לחש בצעקה
"הוא באמת אמר את זה..." ג'ונקוק חייך שוב מסמיק "חשבתי שדמיינתי""אווו, מה קורה ביניכם?" ג'ימין היה מופתע מהתגובה של הצעיר
"אם כבר אני צריך לשאול מה קורה בינך לבי שוגה" ג'ונקוק שילב את ידיו בהפגנתיות מנסה להעביר נושא
"מה איתי ועם שוגה?" ג'ימין הסמיק גם הוא
"על מה דיברתם מקודם בחצר?" ג'ונקוק חייך בתחמנות כשראה את התגובה שלו
"ע-על כלום..." ג'ימין ניפח את לחיו מתחיל להתקדם לכיוון החדר "אה, ג'ונקוק" הוא נעצר והסתובב אל ג'ונקוק שעדיין עמד באותו מקום
"אני לא מבין משהו" הוא סירק את שיערו בידיו במבוכה
"אוקיי...כמו מה?" ג'ונקוק חייך
"אמרתי לו שזה מגעיל להתנשק, ואז הוא אמר לי שאני ישנה את דעתי" ג'ימין היה מובך עד עמקי נשמתו
"איך הגעתם לנושא הזה" ג'ונקוק היה מופתע
"ז-זה לא מה שחשוב...למה הוא היה נשמע כל כך בטוח...הוא אמר לי שאני יחשוב על זה" ג'ימין נאנח "אני לא מבין למה הוא התכוון"
"אממ, נראה לי איך שהוא מסתכל עליך, הוא כנראה רוצה לעשות לך חוויה מתקנת" ג'ונקוק צחק מקבל מרפק בצלעות מג'ימין
"סתו-ם" ג'ימין גלגל את עיניו "לא הייתי צריך לשאול אותך, בוא נלך לישון" ג'ימין משך את ג'ונקוק במסדרון שכבר התרוקן מתלמידים
"היי זה לא ג'ייהופ?" ג'ונקוק לחש לג'ימין נעצר במקומו
"איפה?" ג'ימין סובב את ראשו אחורה
"ליד הדלת" ג'ונקוק הצביע על דלת החדר של נאמג'ון "זה באמת הוא, למה הוא לא הולך לחדר שלו?" ג'ונקוק שאל בחשדנות
"לא יודע" ג'ימין משך בכתפו "היי ג'ייהופי" ג'ימין נופף בידו לעבר השני שהרים במהירות את ראשו מבוהל קצת
"מה עושה? אתה לא הולך לישון?" ג'ימין שאל מרגיש שהפריע קצת, אבל במה?
"כן אני כבר חוזר, סתומרת הולך...לישון, לחדר שלי" ג'ייהופ אמר מנסה למצא את המילה הנכונה מקבל מבטים שופטים מהשניים
"א-אוקיי" ג'ימין הנהן
"לילה טוב היונג" ג'ונקוק חייך אל השני גורר אחריו את ג'ימין
"לילה...טוב" ג'ייהופ אמר מביט בשניים שהתרחקו במסדרון
"הוא היה מוזר מדי" ג'ימין לחש
"כן...לא יודע מה יש לו" ג'ונקוק אמר מרגיש שההתנהגות שלו הייתה בהחלט מחשידה
"שיהיה...אני הולך לישון לילט" ג'ימין אמר נשכב במיטתו
"לילה טוב ג'ימיני" ג'ונקוק אמר מכבה את המנורה בחדר שלהם, היום הזה סוף סוף הגיע לסיומו הוא נאנח מסתובב על צידו ושוקע בשינה עמוקה.
נקודת מבט כללית
"אני חושב שעליתי כאן על משהו" ג'ין מלמל
הוא ונאמג'ון היו עדיין במשרד מנסים לחקור את התופעות המוזרות שקרו היום
"אוקיי תקשיב" ג'ין לחש
"זה בסדר, אתה לא צריך ללחוש, כולם כבר הלכו לישון" נאמג'ון צחק נשען על השולחן מול הבוגר "כולי אוזן"
"יש הסבר אחד לסיבה שהמראה רודפת אחרי טאהיונג, אני חושב שהוא הגילגול של השטן הקדום, הבן זוג של המלאך שנכלא במראה"
נאמג'ון פתח את עיניו בהפתעה "אתה חושב?" הוא היה בהלם "זה באמת יכול להסביר כמה דברים, כמו למה הוא היה מוכן לעשות מעל ומעבר כדי להשיג את הכוח שלו ולהשתלט עליו" נאמג'ון אמר באיטיות וג'ין הנהן
"אבל אם זה באמת טאהיונג, למה הוא לא השתלט עליו כבר? הייתה הרי הזדמנות" נאמג'ון לא הבין
"הוא היה צריך את החצי השני של טאהיונג כדי שהכח שלו יהיה מושלם, וזה מסביר גם למה הוא הכיר את הפנים של ג'ונקוק, והשתמש בו כדי להכשיל את ג'ימין ולהבריח את טאהיונג מכולם" ג'ין אמר בפנים רציניות
"זה אומר שהוא לא ידע שזה ג'ונקוק, הוא פשוט השתמש בפנים האמיתיות שלו בתור המלאך שהיה לפני שנכלא... הוא בעצם הגילגול הקדום של ג'ונקוק " נאמג'ון לא האמין
"כנראה הוא גילה שג'ונקוק קיים, מכיוון שהכח של טאהיונג לא היה שלם, עכשיו הוא מחכה להזדמנות לחבר את התליון של ג'ונקוק והטבעת של טאהיונג ולקחת את הכוח אליו" ג'ין נאנח "זה מסוכן מדי, אנחנו צריכים לשמור עליהם, ועל התליון של ג'ונקוק, הטבעת של טאהיונג אצלי בינתיים"
"מחר נספר להם את הכל, הם צריכים לדעת מה שקורה, תחביא את הטבעת של טאהיונג בסדר?" נאמג'ון קם ממקומו "בינתיים נלך לישון, מחכה לנו יום ארוך מחר"
"צודק, אל תדאג היא שמורה כאן היטב" ג'ין הצביע על המגירה השלישית מתחת לשולחן המשרד של נאמג'ון "לילה טוב"
השניים נפרדו כל אחד לחדריהם,
מבלי לדעת שזוג עיניים עקב אחריהם כל הזמן הזה,
מודע לכל מילה ומילה שנשמעה בחדר.
אני אשמח לשמוע איך היה לכם הפרק...
לילה טוב ארמי ♡
YOU ARE READING
Vkook /Divided in love
Fantasi"אתה אוהב את זה?" הוא שאל תוך כדי שעיניו נעוצות בי, רציתי לענות אבל... הוא נעלם 'איפה הוא?' חשבתי עדיין מבולבל, הדלת חרקה ומשהו שרט את צווארי פלטתי יבבת כאב מנסה לעצור את הדם שהחל לזרום על החולצה, הופתעתי לגלות את פרצופו מולי "שאלתי א...