פרק שלישי היום?!
זה פרק שחיכיתם לו הרבה מאוד זמן 😌
תהנו🥲
*~*~*~*
האור בחדרו של איתן היה מעומעם כשהוא ישב ליד שולחן הכתיבה, עט מונח בידו ודף ריק לפניו. מחשבותיו סערו, והמילים של האיש בפגישה עדיין הדהדו בראשו. האווירה בבית הישן, המבט הקר של הגבר הגבוה, האיום המרומז – הכול חזר אליו שוב ושוב.
הוא הביט בטלפון שעל שולחנו, תוהה אם עליו להתקשר לתום ולשתף אותו בתחושותיו. מאז שהכירו, תום היה עבורו העוגן, האדם שתמיד ידע מה לומר ואיך להקרין יציבות. המחשבה עליו הפכה לנחמה היחידה שלו בלילות האחרונים.
אבל לא היה צורך להתלבט – בדיוק באותו רגע, הטלפון שלו צלצל.
"כן, תום," אמר איתן, משתדל להסוות את ההקלה בקולו.
"אני מקווה שאני לא מפריע," אמר תום בקולו השקט. "אבל חשבתי שכדאי שנדבר. אני מרגיש שזה לא באמת נגמר."
איתן שתק לרגע. "גם אני חושב ככה," הודה לבסוף. "תום, אתה חושב שהם פשוט ייעלמו? זה מרגיש כאילו דחינו את הבעיה, לא פתרנו אותה."
תום נאנח. "אני לא יודע, איתן. אבל דבר אחד אני כן יודע – אנחנו חייבים לחשוב על הצעד הבא. אנחנו לא יכולים לשבת ולחכות שמשהו יקרה."
המילים של תום, הפשוטות והישירות, גרמו לאיתן להרגיש חום מתפשט בתוכו. הוא תמיד ידע מה לומר, איך להפיג את הפחד, גם אם הוא עצמו הרגיש את אותו הלחץ.
"תום," מלמל איתן, מנסה לשלוט ברגשותיו. "אני לא יודע איך הייתי עובר את זה בלעדיך. אתה תמיד יודע מה לעשות."
"אני כאן," השיב תום. "ואני לא מתכוון לעזוב אותך לבד בזה."
***
למחרת בצהריים, הם נפגשו בבית הקפה הקטן שבו נהגו לשבת לעיתים קרובות. איתן הגיע מוקדם, והמתין לתום עם כוס תה חם בידו. כשהבחין בו מתקרב, לבו החסיר פעימה לרגע.
"תום," אמר איתן עוד לפני שהשני הספיק להתיישב, "אני יודע שאנחנו חייבים לחשוב על תוכנית. אני פשוט לא בטוח מה לעשות. המתח הזה משפיע על הכול."
"אני מסכים," ענה תום, מתיישב מולו ומביט בו בעיניים רכות אך רציניות. "זה לא יכול להמשיך ככה. אנחנו חייבים להיות חכמים יותר."
"מה לדעתך כדאי לעשות?" שאל איתן, מנסה להבין לאן תום חותר.
"אני חושב שצריך לערב מישהו שמכיר את העולם הזה," אמר תום. "לא משטרה, זה מסוכן מדי, אבל מישהו שהיה שם – מישהו שיוכל להדריך אותנו."
איתן הביט בו בספק. "אתה בטוח? מישהו כזה עלול להכניס אותנו לעוד יותר בעיות."
"אני לא בטוח," השיב תום. "אבל זה שווה לנסות."
YOU ARE READING
תמיד אהיה כאן ✔
Любовные романы*גמור* (בדמעות אני חייבת לציין ☹︎) ספר לכבוד 100 עוקבים ✨ מקווה שתהנו תום: תום הוא הילד החדש בכיתה תמיד היה קשה לו להרגיש שייך, אולי בגלל אהבתו לספרים. הוא קיווה שכאן, בבצפר הזה, יהיה לו קל יותר להשתלב איתן: איתן תמיד היה הילד השקט בכיתה. זה שלא...
