תמיד אהיה כאן ✔

פרק 16: חגיגה בין חברים

הבוקר התחיל קריר, אבל השמש שחדרה מבעד לחלונות חדרו של איתן רמזה על יום בהיר. הוא פקח את עיניו באיטיות, פיהוק קל נפלט מפיו. בדיוק כשהתכוון למשוך את השמיכה מעליו ולהתפנק עוד קצת, הטלפון שעל שידת הלילה שלו רטט.

הודעה מתום: "בוקר טוב ליום ההולדת הכי חשוב השנה 😘. יש לך תוכניות?"

איתן חייך, מרגיש את החום מתפשט בלבו. הוא השיב: "לא משהו מיוחד. יש הצעות?"

תוך שניות, קפצה הודעה נוספת: "אתה לא צריך לדאוג לשום דבר. תהיה מוכן בשש בערב, ותאמין לי – יהיה שווה לחכות."

איתן גלגל את עיניו, אבל לא הצליח למחוק את החיוך מפניו.

***

בבית הספר, האווירה הייתה רגילה למדי. חברים מהכיתה בירכו את איתן ליום הולדתו, אבל הוא לא חשף הרבה פרטים על הערב המתוכנן, גם לא לנועה.

"אתה יודע, אני יכול להוציא ממך הכול אם אני רק ארצה," הקניטה אותו נועה בהפסקה.

"את יכולה לנסות," אמר איתן, קורץ לה.

"זה קשור לתום, נכון?"

"מה את חושבת?" השיב איתן בחיוך.

נועה נאנחה, עיניה בורקות. "טוב, אני מניחה שהוא מתכנן משהו מהמם. תגיד, אגב, זה רק נדמה לי, או שרון לא מפסיק לחייך אליי בזמן האחרון?"

איתן הרים גבה. "מה? את ורון...?"

"לא! אני לא יודעת... אולי? הוא פשוט..." היא היססה. "הוא נחמד. מאוד נחמד."

"זה נחמד לשמוע," אמר איתן, מנסה להחניק צחוק. "רק אל תהרסי אותו, הוא כבר נפגע מספיק."

"אני לא!" התגוננה נועה, מחייכת חיוך קטן.

***

אחרי הלימודים, איתן הגיע הביתה ומצא חבילה קטנה על מפתן הדלת. בפנים הייתה קופסה קטנה עטופה בנייר כחול, עם כרטיס: "טיזר קטן לערב. נתראה בשש. תום. 💙"

בפנים הייתה שרשרת כסף עדינה עם תליון בצורת לב קטן. על גבו נחרטה האות ת'.

איתן הרגיש את ליבו פועם חזק יותר. הוא ענוד את השרשרת מיד, מרגיש שזה החפץ האישי היקר לו ביותר.

***

בערב, כשהשעה התקרבה לשש, איתן עמד מול המראה, בודק בפעם האחרונה את הבגדים שבחר – חולצת כפתורים לבנה וג'ינס כהה. הוא היה בטוח שהמראה היה פשוט מדי, אבל אז תום הופיע בפתח הדלת.

איתן ראה שלתום יש שרשרת זהה לשלו, עם האות א' חרוטה עליה.

"אתה מושלם," אמר תום מיד, בוחן אותו מלמעלה למטה.

איתן גלגל עיניים. "אתה תמיד אומר את זה."

"כי זה תמיד נכון," אמר תום, מתקרב ונושק לו על הלחי. "בוא, יש לנו ערב לחגוג."