הבוקר היה בהיר וקר, אבל האווירה הייתה רחוקה מלהיות שלווה. איתן ישב במטבח הקטן של ביתו, בוהה בכוס התה שלו. המחשבות שלו נדדו הלוך ושוב – אל המילים המאיימות שנועה קיבלה, אל הפגישה המתקרבת בערב, ואל תום, שתמיד הצליח להרגיע אותו, אך הפעם אפילו הוא לא הצליח לשדר ביטחון מוחלט.
כשתום הגיע לאסוף אותו בדרך לבית הספר, הוא מיהר לחייך, כאילו מנסה לשכנע את עצמו שהכול יהיה בסדר. "בוקר טוב," אמר, קולו שקט.
"בוקר," ענה איתן, משלב את ידו בידו של תום. "אני לא יכול להפסיק לחשוב על הערב."
"אני יודע," אמר תום. "אבל תזכור – אנחנו עושים את זה ביחד. כל עוד אנחנו יחד, אנחנו נצליח."
המילים של תום תמיד נגעו בלבו של איתן, אבל התחושה הכבדה נשארה.
***
בבית הספר, נועה ורון נראו שקטים מהרגיל. רון ישב בצד המסדרון, מבטו מרוכז בטלפון שלו, ונועה, שבדרך כלל הייתה מלאת אנרגיה, הסתפקה בלשבת לצידו בשקט.
"מה קורה איתכם?" שאל איתן, כשהוא ותום התקרבו.
"סתם," אמר רון, לא מרים את עיניו.
"זה לא סתם," התפרצה נועה, מביטה עליו בעיניים חודרות. "הוא שוב חושב שהוא צריך להרחיק אותי מזה."
"נועה..." התחיל רון, אבל נועה הניחה את ידה על כתפו, עוצרת אותו.
"אני כאן. אני לא זזה. ולא משנה מה יקרה הערב – אנחנו נעבור את זה יחד."
רון הביט בה, כאילו לא היה בטוח איך להגיב, ואז חייך חיוך קטן, כזה שגרם לנועה להרגיש שהמילים שלה חדרו את חומות ההגנה שלו.
"תודה," הוא אמר בשקט, ואז נישק לה על המצח.
"תפסיק להיות כזה דרמטי," היא צחקה, דוחפת אותו בקלילות.
***
בהפסקה הגדולה, הארבעה התאספו שוב בפינת החצר. איתן ותום ישבו צמודים זה לזה, מחזיקים ידיים מתחת לשולחן, בזמן שנועה ורון דנו שוב על התוכנית לערב.
"אני עדיין חושבת שזה מסוכן מדי," אמרה נועה.
"זה מסוכן," הסכים תום, "אבל אין לנו ברירה אחרת. אם נמשיך להתעלם מהם, הם רק יחמירו את ההטרדות."
"אני חושבת שאנחנו צריכים להראות להם שאנחנו לא מפחדים," אמר איתן. "אבל גם לא להתריס יותר מדי."
רון הנהן. "אני אדאג שהם יבינו שאנחנו מחוץ לתמונה. אבל אני לא רוצה שתעשו שום דבר שעלול לסכן אתכם."
"אתה שוכח," אמרה נועה בקול חד, "שאתה לא מחליט בשבילנו. אנחנו כאן כי אנחנו בוחרים להיות כאן."
רון שתק, ואיתן חייך לנועה, אסיר תודה על הנחישות שלה.
***
בערב, הם התאספו בביתו של רון כדי לתכנן את המפגש. האווירה הייתה מתוחה, וכולם הרגישו את כובד הרגעים הקרובים.
YOU ARE READING
תמיד אהיה כאן ✔
Romance*גמור* (בדמעות אני חייבת לציין ☹︎) ספר לכבוד 100 עוקבים ✨ מקווה שתהנו תום: תום הוא הילד החדש בכיתה תמיד היה קשה לו להרגיש שייך, אולי בגלל אהבתו לספרים. הוא קיווה שכאן, בבצפר הזה, יהיה לו קל יותר להשתלב איתן: איתן תמיד היה הילד השקט בכיתה. זה שלא...
