תמיד אהיה כאן ✔

פרק 20: התמודדות עם כל מה שבדרך

השבוע המשיך להתגלגל על החבורה באווירה מתוחה אך רגועה למראית עין. גדי עדיין לא נראה בשטח, אבל אף אחד לא היה מוכן להאמין שזה הסוף. למרות זאת, כולם ניסו לשמור על שגרה. עבור איתן ותום, השגרה הזאת כללה לא רק רגעי מתיקות, אלא גם רגעים של מתח בלתי נמנע.

***

בבוקר יום רביעי, כשהם הגיעו לבית הספר, תום נפרד מאיתן לכמה דקות כדי להחזיר ספר לספרייה. איתן חיכה לו ליד הכיתה, נשען על הקיר, אך כשהרים את מבטו, הבחין במשהו שגרם לליבו להחמיץ פעימה.

בחורה מהשכבה שלהם – שירה, שידועה בכך שהיא לא מתביישת לדבר בגלוי על מה שהיא רוצה – עמדה ליד תום. היא נראתה נלהבת במיוחד, שיערה הארוך מתנופף עם כל תנועה שלה. היא צחקה על משהו שתום אמר, ונראה היה שהיא עושה כל מאמץ כדי למשוך את תשומת לבו.

איתן נשך את שפתיו והרגיש איך הדם מתחיל לבעבע בו. הוא ידע שתום לא יתן לזה יד, אבל התחושה הזו – לראות מישהו אחר מנסה להיכנס למרחב שלהם – לא נתנה לו מנוח.

הוא צעד לעברם במהירות.

"תום," קרא בקול רגוע ככל שיכול היה.

תום הסתובב לעברו, חיוך על פניו. "הנה אתה! שירה, את מכירה את איתן, נכון?"

"בטח," אמרה שירה בחיוך מתוק, מביטה באיתן במבט שאיתן לא אהב. "שמעתי עליכם... אתם זוג חמוד מאוד."

"אנחנו הרבה יותר מזה," אמר איתן בחיוך קטן, ואז נעמד קרוב לתום ונשק לו על השפתיים, נשיקה ברורה וחד־משמעית.

שירה נראתה מופתעת לרגע, ואז צחקה צחוק קטן ומבויש. "וואו, בסדר גמור, קיבלתי את המסר." היא סובבה את גבה והלכה, מותירה את איתן ותום לבד.

תום הביט באיתן במבט משועשע. "וואו. לא ידעתי שאתה כזה רכושני."

"אני לא רכושני," אמר איתן, מתנער. "פשוט רציתי לוודא שאין לה ספק."

תום צחק קלות והתקרב אליו. "לא היה לה ספק, איתן. אבל אני חייב להודות – זה היה די מרשים."

"אני יודע," אמר איתן, מחייך בגאווה.

***

אחר הצהריים, הם מצאו את עצמם יושבים בחדר של איתן, שקועים בלימודים. הספרים היו פרוסים על השולחן, אבל תשומת הלב של שניהם נדדה מהר מאוד.

"תום, אני צריך שתתמקד," אמר איתן, מרים גבה. "המבחן הזה חשוב."

"אני ממוקד," השיב תום, נשען לאחור על כיסא שולחן הכתיבה של איתן. "אני פשוט לא מבין למה אנחנו צריכים ללמוד על משוואות אם אף אחד לא משתמש בהן בחיים האמיתיים."

"כי החיים לא תמיד אמיתיים," ענה איתן, מצחקק. "אבל אם אתה לא תתחיל להתרכז, אתה גם תיכשל בהם."

תום צחק, ואז משך את הכיסא שלו קרוב יותר לאיתן. "טוב, אז תלמד אותי. אבל בתמורה, אני מבקש שתעשה לי פנקייקים מחר."

"זה נראה לי מחיר הוגן," אמר איתן, שולח יד ולוחץ את ידו של תום כאילו סגרו עסקה.

***

באותו הזמן, בבית של נועה, היא ורון התכרבלו על הספה מול סרט ישן בשחור־לבן. נועה, שהייתה עייפה מיום ארוך, נשענה על כתפו של רון ועצמה עיניים למחצה.

"את באמת רואה את הסרט הזה, או שאת רק משתמשת בי ככרית?" שאל רון, קולו מלא הומור.

"שתוק," היא ענתה בחיוך. "אתה אחלה כרית, אז אל תתלונן."

רון חייך והניח את ידו בעדינות על כתפה. "אני לא מתלונן."

"לא ידעתי שסרט מפעם יכול להיות מפחיד" הודתה נועה לאחר כמה דקות. נועה חיפשה את ידו של רון, אוחזת בה בשקט. רון שם לב לפחד של נועה ונשק לה ברקה.

הם נשארו שם, מתכרבלים בשקט, בלי לומר הרבה. עבורם, הרגעים האלה – הפשוטים והקטנים – היו המפלט מהמציאות הסוערת שסבבה אותם.

***

מאוחר יותר בערב, אצל איתן ותום, האווירה התחממה. הם סיימו ללמוד, והחליטו לנוח קצת יחד. הם שכבו זה לצד זה על המיטה של איתן, מתבוננים בתקרה.

"אתה יודע," אמר תום פתאום, "אני חושב על זה לפעמים... איך היינו נראים אם לא היינו יחד."

איתן הסתובב אליו, מביט בו במבט מוזר. "למה אתה חושב על זה בכלל?"

"לא יודע," אמר תום, מגרד את עורפו. "זה פשוט מעניין. החיים שלנו היו כל כך שונים. לא היית פה בשבילי, ואני לא הייתי בשבילך. נראה לי שלא הייתי מחזיק מעמד בכל מה שקרה."

"אני חושב שגם אני לא," השיב איתן בשקט. "אבל אתה יודע מה? אני לא רוצה לחשוב על זה. אנחנו פה עכשיו, וזה מה שחשוב."

תום חייך אליו, ואז נשק לו בעדינות על המצח. "אתה צודק. אני שמח שיש לי אותך."

"גם אני," אמר איתן בשקט, מחייך לעצמו.

תום אחז בראשו של איתן והניח אותו על החזה שלו, משחק בשיערו.

אך מתחת לשלווה החלקית הזו, איתן לא הצליח להשתחרר מהתחושה שמשהו עומד לקרות. גדי אולי לא הופיע שוב, אבל השקט הזה הרגיש מלאכותי, כאילו הוא פשוט ממתין להזדמנות הבאה.

"אתה חושב שזה נגמר איתו?" שאל איתן לפתע.

תום הרים מבט מופתע. "מי, גדי? אני לא יודע. אני מקווה שכן."

"אני פשוט... לא מצליח להרגיש רגוע," הודה איתן. "כאילו יש עוד משהו שמחכה לנו."

תום הושיט יד ואחז בידו של איתן. "אם זה יקרה, אנחנו נתמודד. כמו תמיד."

המילים של תום הרגיעו את איתן מעט, אבל הוא לא הצליח להשתחרר מהמחשבה שייתכן מאוד שהסערה האמיתית עוד לפניהם.

*~*~*~*

סטטוס מילים: 740

*~*~*~*

היי לכם שובבב

סורי שיצא פרק יותר קצר מהקודמים... אני מבטיחה פרק הבא יפצה על זה.

איך? הוא יהיה קיטשי וחמוד.

אבל חוץ מזה יש מחשבות\דעות\הארות\הערות\איומיי מוות?

נתראה בפרק הבא שיגיע ב230 הצבעות ❤