אהבה של ילד

להיכנס לפאניקה

"אז תני לי להבין," אליה לחשה בזמן שהסתכלה בשעשוע על החתלתול השחור, שהטה את ראשו בסקרנות לעבר הבובות שתפרה בעצמה, אבל לא ניסה לקחת אותן, "גרמת לחתול השחור לשתות את השיקוי הניסיוני הזה שבילית שבוע שלם בעבודה עליו, בתקווה שיהפוך אותו לענק, רק בשביל שהוא יהפוך אותו לילדון, וגרוע יותר, הוא איבד את כל הזיכרונות שלו."

"הו, אליה," היא נאנחה בלחש בזמן שמשכה את אחת הקוקיות שלה. "פישלתי לגמרי. אין לי שמץ כמה זמן ייקח לי ליצור שיקוי מבטל, ובאותו הזמן אצטרך לוודא שהוא לא יחשוף בפניי את הזהות האמיתית שלו, או להיפך, או שהעולם אבוד, ואני לא יכולה להיות החיפושית, גם לעשות בייביסיטר על גיבור-על מכווץ, ליצור שיקוי אחר לחלוטין, ללכת לבית הספר ולסיים את כל המטלות באותו הזמן!!! ומה אם לא אוכל להכין את השיקוי- או מה אם אצליח, אבל הוא יזכור את כל זה, כמו שהוא היה בחדר של הזהות הסודית שלי, שהוא פגש אותך, ו-"

"קודם כל," אליה שמה את ידיה על כתפיה, ומשכה אותה מעט למטה איתה, "את חייבת להירגע. הילדון יתחיל לחשו- רגע אחד!" היא הסתובבה כל כך מהר שהחיפושית איבדה את שיווי המשקל שלה וכמעט נחתה עם הראש ברצפה. היא הצביעה באצבע מאשימה אל החתלתול השחור. "יש לך שמיעת-על!"

"הו אלוהים!" החיפושית התכווצה במקומה והחזיקה את ראשה בידיה. "אני כל כך טיפשה, איך יכולתי לשכוח?!"

אליה נאנחה וצבטה את גשר אפה. "שמעת את כל זה, ילדון?"

החיפושית צפתה בחתלתול השחור זז בהיסוס, הסתכל לכל מקום ולא עליהן. היא נאנחה פעם נוספת. "אבודה," היא גמגמה. "אני כל כך אבודה. אבודה לגמרי. העולם אבוד. לעזאזל, לעזאזל, לעזאזל, לעזאזל, לעזאזל-"

"בסדר, בסדר, אחות," אליה טפחה על ראשה בעדינות. "זה בסדר, בגלל שאם באמת פישלת כל כך, לא אה, איך קראו לה, באניקס הייתה מופיעה? את יודעת, מחזיקת מופלא הזמן? יהיה בסדר, מרי-חיפושית."

"ס-סליחה," נשמע קול מעט גבוה ושקט. "א-אז, אני מניח שה-הטבעת הזאת נ-נותנת לי כוחות על?"

אליה טפחה על ראשה פעם נוספת ועברה לעמוד על ברכיה על הרצפה, לפני שהסתובבה שוב לחתלתול השחור. "הבנת נכון, ילדון."

"...וא-אני מבוגר יותר? אני בעתיד עכשיו?"

"יאפפ, ברוך הבא ל-2016, חתלתול שחור."

"וואו," היא שמעה אותו מצחקק ברכות והחיפושית לא הייתה יכולה לעצור את החיוך שהתפרש על פניה. היא התיישבה וחייכה בזמן שבהה באליה ושיחק עם הזנב שלו. "וגם, חתלתול שחור?" הוא גלגל את עיניו, וחיוכה גדל, שמחה לראות אותו מתנהג כמו ילדון מתנשא. "כזה מקורי."

אליה צחקה, "אתה בחרת את השם, אתה יודע?"

אפו התכווץ. "למה חתלתול שחור?! ז-זה נשמע קצת... אמ, מגוחך. אני לא חתלתול."