פרק עשרים ושתיים - {מיה}

19 1 0
                                    

כעבור שבועיים
איכשהו לוגן ואני הצלחנו להוכיח שאני לא גנבתי את התשובות למבחן, ובאופן מאוד לא מפתיע זה היה מעשה ידיו של איתן.
קיבלתי את השם הטוב שלי בחזרה, והיכולת ללכת במסדרונות בלי שיקראו לי גנבת.
אבל עדיין הייתה בי תחושת ריקנות שלא עזבה אותי, תחושה שהרגשתי תמיד לפני שמשהו רע קרה. ניסיתי להרגיע את עצמי בכך שאמרתי לעצמי שזה כנראה בגלל שלא הצלחנו להוכיח שמישהו נוסף עזר לאיתן, אבל בתוכי ידעתי שזה משהו יותר מזה.
איתן, כאילו הייתה התערבות אלוהית סולק מהאוניברסיטה ותחושת הקלה שנלקחה ממני חזרה אליי.
אבל לא הייתי מאושרת, חייתי בחרדה מתמדת. ידעתי כמו לפני חמש שנים שהוא יבוא אליי.

חוץ מזה החיים חזרו לשלוותם, חזרתי להיות פעילה באוניברסיטה, ואפילו מידי פעם יצאנו אני לוגן לפאבים שכונתיים.
״על מה את חושבת?״ שאל אותי לוגן, מתרסק לידי על המיטה.
״סתם, על החיים״ עניתי, מנשקת את שפתיו.
לוגן העמיק את הנשיקה, חופן את פניי בידיו הגדולות.
ככה מרגישים כשאתה בבית? כי לא בא לי לעזוב לעולם.
הוא החדיר את לשונו לפי, והלשונות שלנו שיחקו בתוך פי.
ניצלנו את הרוגע שהרגשנו בשבועיים האחרונים לאחר שאיתן סולק לעשות הרבה דברים, גם כאלו שהיה פחות חינוכיים.
הוא הכיר כל פינה במעונות שלי ואני הכרתי כל פינה במעונות שלו, את המיטה שעליה גמרתי יותר ממה שאני זוכרת, המקלחת החמה ואיך שחדר אליי מתחת לזרם, שולחן הכתיבה ואיך שכופף אותי וזיין אותי מאחור, מיה תתאפסי על עצמך.

לוגן פשט את חולצתי משאיר אותי עם חזייה ומכנסי פיג׳מה קצרים, הייתי כלכך מגורה שהורדתי את המכנסיים שלי בעצמי.
לוגן מחבר את שפתיו לשלי פעם נוספת, ואני מתענגת על הטעם שלו, ועל הצליל שהוא משמיע כשהוא מנתק את שפתינו כדי לנשום ואז חוזר פראי יותר, אלוהים הוא כלכך מושלם.
״תורידי את בשבילי, נסיכה״ אמר בקול שקט, הצטמררתי רק מלשמוע את קולו המחוספס על עורי.
הנהנתי בראשי, מצייתת לו ומורידה את החזייה שלי במהרה.
מבטו של לוגן הולך ישר אל שדיי, שמוכנים אליו.
פטמותיי קשות כלכך שהן התחילו לכאוב. אני מתמקמת, כך שאני יושבת על הירכיים של לוגן.

לוגן מתקרב, ומשאיר שובל של נשיקות מצווארי ועד עצמות הבריח שלי, ואני מטה את ראשי הצידה מאפשרת לו גישה לכולי.
הוא יורד לנשק את החזה שלי, נושך את האיזור וזוכה ממני לאנחת עונג.
הוא יורד לפטמות שלי, מכניס את אחת מהן לפיו ובשנייה משחק.
הוא מקניט אותי בעזרת שפתיו, מוצץ ומלקק את הפטמה שלי.
אני גונחת מעונג, עיניי עצומות ואני מתענגת על הרגע.
הוא נותן את אותו היחס לפטמה השנייה שלי ופושט את חולצתו.
אני מעבירה את ידיי על בטנו השזופה והמפוסלת, אך לוגן תופס אותן, ״היום אני נוגע בך״.
״אבל-״ אני מתחילה לומר, אך הוא ממהר להשתיק אותי בנשיקה נוספת. אני מתפתלת תחת מגעו, האיזור בין רגליי בוער וליבי פועם. 
הוא מסיים עם השדיים שלי, הופך אותנו כך שאני מתחתיו ויורד לאיזור הפועם בין הרגליים שלי. אני כורכת את זרועותיי סביב צווארו, מצמידה את החזה שלי לשלו, אנחנו כלכך קרובים שאני מסוגלת לשמוע את דופק הלב שלו.

קליעה עוצמתית [2]Where stories live. Discover now