Bang Bang/ TAEKOOK

פרק 17

נקודת מבט - ג'ונגקוק

הודעה מאת- ניקי
ג'ונגקוק הוא הגיע

"טאהיונג הוא הגיע אנחנו צריכים לצאת מפה" אמרתי לטאהיונג לאחר שהתאפסתי על עצמי וסידרתי את השיער הפרוע כתוצאה מהסקס עם טאהיונג.
"אוקיי, אני מוכן" טאהיונג אמר וסידר את החליפה שלו.
התקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה חטופה על השפתיים לפני שמשכתי אותו למחוץ לשירותים.
לאחר שיצאנו מהשירותים, סרקתי את רחבת ההימורים וקלטתי מרחוק את בומגיו יושב בספה אדומה ומסביבו חבורת נערות צעירות שלבושן היה חשוף ולא הסתיר כמעט כלום.

"טאהיונג אנחנו עכשיו הולכים להמר קצת" אמרתי בחיוך משועשע והובלתי אותנו לעבר הרולטה שבו עמדו זוגות שרק חיכו שהסבב יתחיל.
"להמר? רולטה? ג'ונגקוק.. אני בחיים לא התעסקתי ובטח שלא שיחקתי לכיף בדברים מפוקפקים כאלה" טאהיונג אמר במעט הלם והיסוס אך הצמדתי אותו אלי וניסיתי להרגיע אותו.
"אתה לא צריך לעשות כלום אוקי? רק תקשיב למה שאני אומר ותפעל לפי זה" הסברתי לו והושטתי לו מספר צ'יפים שחורים.
"שים את הכל על מספר 14" אמרתי בביטחון ומבטי הוסט מעט לבומגיו שישב מאחורינו וצפה בנו.
"הכל?!" טאהיונג שאל בחשש והסתכל עלי בעיניים פתוחות.
"את הכל" אמרתי בחיוך קטן וטאהיונג הנהן באיטיות והניח את כל הצ'יפים השחורים על מספר 14.
לאחר שכל ההימורים הונחו הסוחר סיבב את הגלגל וזרק את הכדור הקטן.
לבינתיים טאהיונג הסתכל עלי בציפייה ואני מחייך ומסמן לו עם מבטי שיסמוך עלי.
"והזוכה לסבב הראשון הוא מספר 14" הסוחר הכריז וטאהיונג כתגובה היה בהלם והסתכל עלי מבסוט.
"ניצחנו!" טאהיונג אמר בקול רם והחזיק בידי בהתרגשות.
חייכתי וסרקתי במהירות את טבלת ההימורים, מודע לכל תוצאה בכל סבב וסבב, מדי פעם מוודא שבומגיו עדיין עלינו.
"ועכשיו?" טאהיונג שאל וסידר ביסודיות את הצ'יפים השחורים שיחדו את סמל ההימורים שלנו וגרם לי להוציא גיחוך קטן מפי.
הוא כל כך תמים...
"שים הכל על 26" אמרתי שוב בביטחון וטאהיונג הסתכל עלי בהרמת גבה.
"שוב את הכל? זה לא מסוכן?" שאל בחשש.
"לא, שים הכל" קבעתי וחיכיתי שיניח את כל הצ'יפים על מספר 26.
לאחר שכל ההימורים הונחו על שאר המספרים, הסוחר סיבב את הרולטה וזרק את הכדור שקובע את הגורל של כל מהמר.
"והזוכה לסבב השני הוא מספר 26" הסוחר הכריז וטאהיוגג קפץ בהתרגשות וחיבק אותי בהתלהבות.
חייכתי בסיפוק והסתכלתי מעט לאחור, קולט את בומגיו מעשן, עדיין בוחן את פעולותינו.
"אוקיי מספיק, קיבלנו הרבה כסף עכשיו בוא נלך" טאהיונג קבע וצעד צעד לאחור.
"שים הכל על 17" החזקתי בידו וסיבבתי אותו לכיוון הרולטה.
"לא..." טאהיונג לחש בקול מהוסס מתמיד ונידנד בראשו.
"תסמוך עלי" אמרתי בטון חודר והחזרתי את מבטי לטבלת ההימורים, מודע למעשיי.
טאהיונג נאנח ושם את כל הצ'יפים השחורים על מספר 17.
הסוחר סיבב את הרולטה וזרק את הכדור.
"והזוכה לסבב השלישי והאחרון הוא מספר 34" טאהיונג כתגובה רקה ברגלו והסתכל עלי באכזבה.
"זה הרי ידוע.. מספר 17 הוא מספר סכנה" אמרתי בחיוך מתגרה והסתכלתי על טאהיונג שלא היה נראה בכלל משועשע ממה שקרה.
"אז למה לעזאזל נתת לי להשים הכל במספר 17 אם ידעת שזה מספר סכנה?! לפני רגע הייתי עשיר!" טאהיונג אמר בעצבים ותסכול אך המשכתי להתגרות בו, מודע לבומגיו שבוחן אותנו מרחוק.
"לפני רגע בכלל לא ידעת לשחק" המשכתי עם פעולותי וכתגובה הוא הרים את הגבה שלו כלא יאומן.
"זה לא קשור! אתה גרמת לנו להפסיד בכוונה" טאהיונג הרים את קולו בעצבים.
"מה אתה מבין בכלל?" נשבע שבשלב הזה ראיתי את העשן יוצא מהאוזניים של טאהיונג, אך הייתי חייבת להמשיך עם התוכנית לא משנה מה ההשלכות לכך.
"מה אמרת?" טאהיונג התקרב אלי באיום.
" יופי" אמרתי בסיפוק והסתכלתי מעט על בומגיו.
"מה?" טאהיונג שאל בבילבול.
"תרביץ לי" אמרתי בחיוך כמו אידיוט מזוכיסט שרק מחכה לסטירה מצלצלת.
"לא! מה? סליחה אבל אני לא מחלק סטירות סתם ככה לאנשים" טאהיונג לקח צעד אחורה ורצה להתרחק מכל הסיטואציה שממולו.
"אתה לא יודע לסטור, אתה לא יודע לנשק אז מה אתה כן יודע? להתחנן לרומן באינטרנט?" טאהיונג הסתכל עלי כשעיניו פתוחות בהלם והניף את ידו לסטירה עוצמתית שלא אפיינה אותו כלל.
פאק זה כאב.. חשבתי שיש לו ידיים עדינות.
לקחתי את זרועו ורכנתי לאוזנו.
"יופי עכשיו לך לשירותים וכשהוא יגש אלייך תגיד לו שתיפגש איתו בעוד 5 דקות, מובן?" הסברתי בקול שקט ובאלגנטיות שבומגיו לא יבחין בכך וטאהיונג שמר על פרצופו הקר והזועם אך הצעד הבא שלו גרם לי לגיחוך וקטן ואפילו קצת להלם.
"לך לעזאזל!" טאהיונג אמר בקול רם ושפך עליי כוס יין שעמד על שולחן בר.
כמובן שאני הייתי מרוצה מהתוצאה ומהמשחק המוגזם של טאהיונג, צפיתי בבומגיו קם עם הסיגריה בידו ועוקב אחר טאהיונג.

נקודת מבט - טאהיונג

למרות שזה היה רק משחק אני עדיין הולך לקבור את ג'ונגקוק בחדר המלון אחרי כל המילים המסריחות שהוא הוציא מהפה שלו עלי.
נכנסתי למין מסדרון צר אך עם הרבה אורות צהובים שמילאו את חלל המסדרון, הם השרו אווירה שלווה ורגועה שהייתה שונה מכל הרעש וההימורים במועדון עצמו.
"יש לו יהלום והוא לא מעריך, כמה חבל.." לפתע שמעתי קול גברי מאחור, ניחשתי שזה היה בומגיו לכן לא נרתעתי והסתובבתי לאחור.
"לא סתם יהלום, קוהינור" אמרתי בחיוך צידי ובומגיו תפס במותן שלי, מקרב אותי אליו.
אני כל כך רציתי להקיא מהריח של הסיגריות שעטף את גופו אך הייתי מוכרח לשמור על קור רוח ולהמשיך עם התכנון של ג'ונגקוק.
"אתה יותר יקר מהיהלום הזה" בומגיו אמר בפינטוז ובאמת שקלתי לברוח ממנו וליהעלם כמה שיותר מהר אבל ידעתי כמה זה חשוב לג'ונגקוק, אז פשוט הנחתי לו להתנהג כאילו אני הזונה שלו.
"בעוד 5 דקות תחכה לי במרפסת עם 2 כוסות שמפניה" לחשתי לאוזנו ונימלטתי מידיו במהירות לפני ששמעתי את צחוקו.
"נחמד" בומגיו הכניס את הסיגריה לפיו וצפה בי נעלם מהמסדרון.
זה היה כל כך נורא.

-----

סורי שלא הוצאתי הרבה זמן מקווה שהפרק מכפה על כך.
תהנו ❤️