הנשף לא איחר לבוא, אלקסיס לבשהאת בגדי המלכות היפהפיים אך אנה בל יכלה להיות יותר יפה. בגדיי לבנים ודברי זהב בהם, סמל הממלכה מקועקע על כתפי כי חזרתי וגם כי זה הממלכה שלי עכשיו- בקרוב.
"ריקוד ראשון, הנסיכה אלקסיס ובני ג'ייס" קרא אבי בשמחה ונאנחתי בשקט, לוקח את ידה לאמצע אולם הנשפים. כול הריקוד חשבתי על אנה בל, איך היא מרגישה? מה קורה איתה? שמעתי שאימה מתה, ואנה בלהמחלה לקראת סיום , בסוף יצא שזה היה רק התקפי חרדה ומשהו בבטן. אלקסיס הניחה את ראשה על כתפי בחיו "אתה יכול לדמיין כיצד יצאו ילדינו ? " שאלה בשקט ונלחצתי מעט, לא רציתי לחשוב על זה בכלל. התעשתתי וחיבקתי אותה אליי כמו שאני אמור להתנהג, מחזיר לה באותו מטבע "אני בטוח שערמומים כמוך?" היא החלה לצחוק בקלילות, מחייכת בעוקצנות אופיינית "נקווה, הרי מישהו יצטרך לטפל בממלכה הזו נכון?" אמרה והינהנתי, נקודה אחת לזכותה שהיא חכמה, מנוסה, אנה בל אינה מנוסה עד כדי כך שהחליפה את אביה במלוכה זמנית כמו אלקסיס, אך זה לא אומר שאוהב אותה פחות בגלל זה. כולם הביטו בנו מוקסמים והצטרפו לריקוד, אני צריך להראות אוהב, למרות שאולי עם הזמן אסתדר עימה, אולי. היא הרימה את מבטה אליי ונישקה אותי נשיקה ארוכה ונעימה, הרגשתי את גופי מתרכך מהקשות שלו ונישקתי אותה חזרה, מתנתק ממנה בעדינות כשאבי עלה על הבמה "טוב, עכשיו כשאלקסיס המדהימה ובני ג'ייס , הגון וטוב , הם נשואים מלכותית. כדאי שנתחיל לזלול קצת " צחק, הוא שיכור. הרמתי גבות כשהביאו את השולחן הארוך שהספיק לכולם- שזה הפליא אותי כי היו משהו כמו 200 מוזמנים. הסעודה הייתה מפוארת, טעימה במיוחד. ישבתי לצד אלקסיס המרוצה ואני מול אימי שנראתה אומללה בכלל. משרתי הנאמן מסר לי מכתב , איתו גם פתק מהמרגל. פתחתי את סרט המכתב קורא את תוכנו "לנסיך ג'ייס שלום! ביתי כעת לא באירוסים עימך כיוון ביטול החוזה , אך אתה מוזמן לחתונתם של מת'יו אולרקו חתנה , הקיסר הראשי ושל אנה בל, בברכה, ריצ'ארד פרייס" פתחתי את הפתק השני שמהמרגל והיה כתוב בו "הם אכן יחד, מאוד יחד, מצטער נסיכי" אלקסיס חטפה את המכתב מהמלך וקראה אותו גם "אתה לא הולך" קבעה "ברור שלא, אנה לא צריך לראות אותה מתחתנת עם אחר" מלמלתץי ואכלתי מעט מבשר הטעים בצלחת . "תרגע, זה יעבור, זה היה דיי ברור וגם עדיף לך איתי" החזיקה בידי, היא חייכה ובעינייה נשקפה דאגה אני חושב. הרמתי את פנייה אליי קלות ונשקתי לה ברכות "בסדר" השבתי מביט בה באנה "אבל אני רוצה לבוא לחתונה, לכבד אותם ותבואי איתי אם את מודאגת" הזזתי את שיערה לאחור "אבוא,אבוא" נאנחה גם כן ונשקה ללחי שלי. הודיעו על סיום הנשף מאוחר יותר, כולם התפזרו לארמונות והבתים שלהם ועליתי לחדר, בא להחליף את בגדיי. אלקסיס באה מאחור עוזרת לי להוריד את חולצתי ומשכיבה אותי על מיטתנו , רוכנת מעליי ומנשקת אותי בתשוקה. ליטפתי את גבה מתהפך ומנשק אותה.
כך נהוג, ככה אני צריך להראות אוהב.... ככה אני צריך לסבול בלי אנה בל.
YOU ARE READING
An Unexpeted Change ...
Fantasyהיה אמור לקרות או לא היה? ג'ייס בן ה19 חוזר לעברו ע"י נערה שגילה שהיא כמותו. הכול מסתבך וסיכונים רבים בניהם, מכשולים ושקרים. האם האהבה בניהם תחזיק מעמד ? או שלא נועדו להיות יחדיו? הממלכות בבועה גדולה שבתוך העולם המודרני, בו ג'ייס היה חי.. עד שחזר...
