מטוס נייר

הקדמה

הלכנו לעבר הבית ספר, צוחקים על שטויות, בעודנו אומרים שלום לכמה מכרים מהתיכון.

"מייקל, למה הייתה משאית ליד הבית שלך?" שאל לפתע אליוט כשהלכנו לכיתה.

"עברו אלינו שכנים חדשים." עניתי במשיכת כתפיים.

"נקווה שזה לא יהיה כמו השכן של אלכס" הוסיף מתיו בציניות.

"הוא התחיל איתי בפעם המאה! רק בגלל שהוא בא כל יום לא אומר שהיינו חברים!" היא קיטרה בעוד צחקנו.

מייקל רוקלס. בן 18, כיתה יב', די גבוהה, שיער שחור ועיניים ירוקות-אפורות בהירות. לפי טענות חבריי, נודניק וציני.

נכנסנו לכיתתנו, מתיישבים במקומותינו הפזורים, זורקים מטוסי נייר כדי להעביר הודעות בשעמום. אז נכנס המורה למתמטיקה, וכל הכיתה הייתה בשקט, בעוד חיכינו למה שיאמר.

"בוקר טוב תלמידים. הגיעה אלינו היום תלמידה חדשה, שמה אליס מקגרדן." אמר המורה ונכנסה נערה בגובה ממוצע, שיער שהגיע עד לתחילת כתפייה, שהיה בחום כהה שכזה. עיניה היו אפלות חומות גם, ומבטה היה אדיש. היא לבשה ג'קט רפוי עם תפרים מזוייפים, וגופייה שחורה בצבצה מכתפה הימנית. נראה שהיא בכלל לא מרוצה להיות פה, לפי שמץ העצבנות בפנייה, ובינתיים חיכתה פשוט שהמורה יושיב אותה.

"גברת מקגרדן תלמד איתנו את שנתה האחרונה, אני מצפה מכם שתתנהגו אליה יפה ובכבוד" הוא הזהיר וחיפש אחר מקום פנוי.

"תשבי מאחור עם מייקל, מייקל תעמוד" הוא ביקש ונעמדתי בחיוך קליל.

"שם זה בסדר?" הוא שאל את הנערה. היא שמכה בכתפייה.

"זה בסדר" קולה היה קליל וגבוה קלות. היא התקדמה למקום פנוי לידי, ואני התיישבתי.

"מייקל, אם אליס תתקשה במשהו, תדאג לעזור לה, טוב?" פנה אלי המורה.

"אוקיי" אמרתי בפשטות בעוד היא התיישבה לידי.

"תוציאו ספרי מתמטיקה, עמוד 24" המורה ביקש ופתח את ספרו.

"יש לך ספר?" שאלתי אותה.

"לא הבאת?" היא שאלה והסתכלה עלי במבט שהיה רגיל.

"אם אין לך, אני יכול לבק-" התחלתי לומר לה, אך היא קטעה אותי.

"יש לי, פעם הבאה אל תתעצל" היא אמרה באדישות מוציאה ספר ופותחת אותו בעמוד הנחוץ. גיחכתי וחייכתי בשעשוע.

"תתחילו לפתור תרגיל 58 בבקשה" אמר המורה לכיתה. הנחתי את ידי על הספר להעתיק, והעתקתי את התרגיל וגם היא.

"תזיז את המרפק" היא קיטרה כמעט כל 5 דקות.

"טוב מצטער, אני לא רגיל שיושבים לידי" אמרתי לה גם בקיטור מזיז קצת את ידי.

"אז תתרגל, אחרת המרפק יהיה לך בצוואר" היא אמרה עצבנית.

"מישהי כאן עצבנית" אמרתי בשעשוע, נשען על היד שהפריע לה וכותב.

"העצבנית הזו תגרום לך לסבול" היא איימה שוב, וחיוכי המשועשע התרחב.

~~~~~~~~~~~~~

סיפור חדש D:
אבל לא חדש כותבת אותו עכשיו, חדש אתן לא קראתן אז אני מעלה ומשכתבת.

כתבתי אותו די מזמן, 8 חודשים בערך, וסיימתי אותו, אז פשוט אחכה לקוראות.

אחכה לי עד שאחת תתעניין בסיפור

אבל אומרת שוב, כתבתי אותו מזמן, אז אולי הוא יהיה גרוע יותר מנגיד 'פנימיית נפש'