"תום!" קראה לי אמא. "קדימה צריך להתעורר" היום ממש לא בא לי להתעורר היום זאת השנה ה-25 של משחקי הרעב.לפני יומיים הודיעו לנו שהשנה זאת שנה מיוחדת בה ייבחרו 7 מיועדים מכל מחוז מכל גיל שמשתתף12'13'14'15'16'17'18 כלומר 84 מיועדים. השנה זאת הפעם הראשונה שאח שלי סיימון משתתף הוא מאוד מפחד גם עם הוא לא אמר לי אני יודע.
לקחתי את החרב שלי ואת החנית ויצאתי ליער דרך מן חתך של הגדר שיצרו שם. אני מיומן בזריקת חניתות ובשימוש בחרב.ראיתי ארנבת התקדמתי לאט לאט ושיפדתי את חרבי בבטנה.אחרי זה ראיתי ציפור על העץ ואיך שהתכוננתי לזרוק את החנית סכין פגעה בציפור והיא נפלה מטה.הסתכלתי בסכין וזיהיתי אותו זה של ליה! "ליה!" אמרתי וליה התגלתה בן השיחים ליה היא החברה שלי כבר 3 שנים. אחרי זה דיברנו ולפני שעמדנו לחזור ליה נישקה אותי והלכה לביתה ואני הלכתי להתכונן בביתי אני לבשתי חולצה לבנה עם עניבה ומכנסיים שחורות חגיגיות. סיימון לבש חולצה לבנה פשוטה ומכנסיים חומות והלכנו לעבר היכל הצדק של מחוז 9. ברגע שסיימון ראה איך נרשמים הוא נכנס לפניקה ואמרתי לו שיהיה בסדר. אחרי שכולם הגיעו למקומותיהם הגיעה לבמה המלווה של מחוז 9 מינרווה היא גבוהה עם שיער ירוק והאיפור שלה מכסה את כל פניה היא לבושה שמלה ירוקה כך שקשה לפספס אותה. "משחקי רעב מוצלחים" היא אומרת "מי ייתן והסיכויים תמיד יהיו לטובתכם,אבל לפני שנתחיל נשלח אליכם סרט מיוחד מהקפיטול"זה אותו סרט כל שנה שמראה את מחוז 13 ההרוס ומה קרה שם.
"עכשיו הגיע הזמן לבחור את המיועדים" "גיל 12:סיימון בילו!"שמעתי את השם ונכנסתי להתקף "סיימון!" אני צועק אבל זה לא עוזר עם אני צריך להתנדב זה רק במקום מישהו מהגיל שלי מישהו בן 17
