At this place

פרק 16

נקודת מבט אמה:

"בואי"דין אמר
"מה בואי? לאיזה כיוון?"שאלתי לא מבינה את טענתו
"זה הבד נכון "הוא אמר
"לעעע באמת? לעניין דין"אמרתי בעודי עומדת לידו מול ענף ולא מבינה מה עובר עליו בעשר דקות האחרונות
"אז הינה הבד...והיא יכולה ללכת לכל כיוון מסביב העץ הזה ....עכשיו איך נדע איזה כיוון?"אמר בעודו מסתכל עליי
"פחחח אתה שואל אותי?"אני גרועה בניווט אז אני זה בוודאות לא הפיתרון.
דין שלח הנחת ייאוש....טוב כן אני קצת מייאשת...
"אפשר לראות את הכיוון בעזרת העקבות שלה אמה "אמר רציני
"ואפשר גם בעזרת ענפים שבורים "אמרתי מחוייכת ומסתכלת עליו ...הוא היה מופתע
"מה אתה מופתע? "שאלתי
"קלטת מהר את העניין"אמר
"אני קולטת מהר "אמרתי
"שמתי לב...."דין אמר והתחיל להסתכל עליי מוזר וקצת מלחיץ
"המ...טוב יאללה נתחיל לחפש ?"אמרתי כדי שיפסיק להסתכל עליי ככה
והוא יצא מהטראנס שלו וענה"הה כן "
לאחר כחמש דקות של חיפוש
"אמההה תראי"צעק דין
"מצאת? "שאלתי מחייכת וסקרנית
התקדמתי לעברו וראיתי ענפים שבורים ועקבות
"בואי נלך..."

נקודת מבט קלסי:
ליעם גוסס לי בין הידיים ואני לא יודעת מה לעשות
אני מנסה להיות חזקה בשבילו אבל מרגע לרגע אני מאבדת תקווה ונהיית יותר מיואשת
אני באמת לא יודעת מה לעשות
אף פעם לא הייתי טובה ברפואה וביולוגיה....
וגם אם הייתי טובה אז מה כבר יכולתי לעשות? אני סגורה במנהרה האינדיאנית המזויינת והמסריחה הזאת בלי שום אפשרות לצאת
"ליעם אני כל כך מצטערת"אני אומרת לו בתקווה שהוא שומוע אותי כי הוא מעולף מרוב כל הדם שזולג מגופו
"אני מתייאשת"אמרתי
ובאתי לשכב ליידו אבל משהו עצר אותי ..
לפתע ראיתי אינדיאני מחוץ למנהרה מסתכל עליינו ואז מתחיל לדבר בשפה הלא מובנת שלו
"מה אתה רוצה? ??"צעקתי עליו
והוא רק סימן שקט בעזרת ידיו
והמשיך לומר משהו
"אני לא מבינה אותך"אמרתי
"חבר שלך בסדר?"שאל
"ההה אז אתם מדברים אנגלית?? "אמרתי בטון עצבני
"לא...רק מעטים ואני אחד מהם"אמר הסתכלתי עליו והוא נראה כבן 23 משהו כזה.. בגדיו רגילים לשבט שלו , וגופו מוצק ושרירי.
"ולא...חבר שלי לא בסדר הוא גוסס לי בין הידיים "אמרתי כאשר דמעה יוצאת מעיניי
"טוב תקשיבי אני מכיר רופא בשבט שהסכים לעזור לכם , אני יביא אותו לפה עוד שלוש שעות כשיחשיך ...בינתיים תחזיקו מעמד"אמר במהירות ורץ מן המקום
לפחות משהו טוב יצא מהיום הזה...