נקודת מבט:אמה
לאחר שעה של הליכה מייאשת ביער עם דין
איכשהו בעזרת העקבות והענפים השבורים הגענו לכפר או יותר נכון שטח קטן עם אוהלים מוזרים ..."אתה חושב שזה המקום?"שאלתי
"אי אפשר לדעת אם לא ניכנס"דין אמר
התחלנו לשמוע רועשים מוזרים "אוהאה
בליילבול קלה
סוטה לוקה" צעקות לא מובנות של אנשים שרים "דין..לא נראה לי שקלסי הייתה נכנסת למקום כזה "אמרתי לו חוששת
"האם אמה האמיצה מפחדת?"דין שאל בקול ציני
"אוייי נו באמת זה לא זמן לשטויות דין! ואני לא מפחדת !"אמרתי
"את כן"
"אני לא !! צעקתי אך ישר שם את ידו על פי
"תהיי בשקט משוגעת!ואל תדאגי אני ישמור עלייך"אמר ברצינות
ואני רק גלגלתי עיניים הוא גיחך
השמש אט אט נעלמה והתחיל להחשיך
"איך שניהיה חושך אנחנו נכנסים ומתחילים לחפש " אמר עם מבט רציני בעיניים
"אוקי" אמרתי ומתיישבת על האדמה הקרה
"מה את עושה " דין שאל
"מתיישבת אחרי יום שלם של הליכה , מותר?"
הוא שתק והתיישב ליידי.
"טוב איך אנחנו הולכים להיכנס לשם?"שאלתי
"אני לא יודע" ענה
"אתה חושב שיתפסו אותנו?"שאלתי
"אני לא יודע"ענה
"אם יתפסו אות נו מה נראה לך שהם יעשו?"שאלתי
"אני לא יודע"ענה
"טוב דיייי!!! יש לך תשובה אחרת חוץ מ אני לא יודע ?"צעקתי בלחש
"אני לא יודע"ענה
"אוחחחח!!!"אני כל כך מתעצבנת מהדין הדפוק הזה הוא מעלה לי תפיוזים
עדיף שאני ישתוק ויהיה בוגרת כי זה לא זמן לריב...
התחלתי להסתכל על הכפר הקטן שהיה שם , האנשים שהלכו עם נוצות בכל מקום
המדורות הקטנות
האוהלים המוזדים
אני זוכרת שראיתי אוהלים כאלה איפשהו....נירא לי....נירא לי שזה אוהלים אינדיאנים? נוצות, , מדורות זה בוודאות כפר אינדיאנים.
"תקשיבי , אולי פשוט נילך לשם בשקט וניכנס לכל בית "אמר, רעיון דפוק
"אני לא יודעת" עניתי מחייכת , הייתי חייבת להחזיר לו!
"טוב בואי כבר החשיך"אמר
קמתי מהאדמה שהספיקה להתחמם והתחלתי ללכת אחרי דין.
נכנסנו לתוך הכפר , הגברים היו מלאי נוצות עם שיער ארוך
לנשים בקושי היה בגד עליהן וגם נוצות בשיער
"בואי"אמר בשקט והמשכתי ללכת אחריו
"איפה הם יכולים להיות?"
"אני לא יודע"ענה
הסתכלתי עליו במבט מאיים
"אבל אני באמת לא יודע !!" לפתע ראינו חבורת אינדיאנים מתקדמת לכיוונינו
משכתי מהר את דין צמוד אליי ליד איזה אוהל וסגרתי עם ידי את פיו , בהתחלה הוא לא הבין אז אז ראה את החבורה ושמר על שקט.עיניו התכולות חדרו לעיניי ולפני שהספקתי להתהפנט הוא השתחרר מימני .
"בואי נמשיך "אמר
כשיצאנו מהמסתור לפתע ילד אחד קטן ושחום קלט אותנו ."שששש"אמרתי וסימנתי עם האצבע אבל הוא התחיל לבכות ולצרוח בשפה לא מוכרת
החבורה ממקודם ישר הסתובבה וראתה אותנו
"רוצייי"דין צעק
אך זה כבר היה מאוחר מידי כי האינדיאנים הקיפו אותנו מכל הצדדים שניים מהם תפסו אותי בחוזקה "תעזבווו אותייייי"צעקתי
ולאחר מכן את דין שהתפתל בלי סוף כדי להשתחרר .
אני מקווה מאוד שקלסי כאן, כי אם היא לא כאן והיא עוד לא מתה אז אני יהיה זאת שתהרוג אותה!
הם משכו אותנו בחוזקה למין מנהרה מוזרה שהפת שלה היה סגור
כמו כלוב..
הם הולכים להביא אותנו לחיות כדי שיוכלו אותנו? איזה מוות אכזר...
הם פתחו את הכלוב ודחפו אותנו לשם בחוזקה כך שנפלתי על ברכיי
כשהרמתי את ראשי לא האמנתי למראה עיניי "קלסי ? ליעם?"שאלתי
"מה אתם עושים פה?" שאלנו כולנו באותו הזמן.אני שונאאאתתת את הפרק הזה!!!!!
ההה ואתן לא מבינות....נגעד בכל פרק היה לי 400 צפיות
אז זה הפך לפאקינג 14 צפיות בכל פרק !!!!
בא לי למות

YOU ARE READING
At this place
Romanceאמה בת ה17 ,נסעה לטיול בח"ול עם הכיתה בשנה האחרונה שלה ללימודים. בלילה כשהייתה צריכה ללכת לישון היא וחברותייה התגנבו למסיבה סודית ביאכטה . אך דבר לא צפוי קרה ששינה לה את החיים מן הקצה לקצה .... הרס אותם גרם לה לאבד את התקווה להתייאש ללמוד להיות חזק...