What if»ⓛⓐⓡⓡⓨ

#2

לואי הביט באביו שבקושי יצא מהמיטה,
הוא היה חולה.לואי ידע שהוא לא הולך לנפוש פה ולטייל הוא ידע שהוא צריך לטפל באביו
עד יומו האחרון,אביו המבוגר והאלכוהליסט
לשעבר אכזב את לואי מאות פעמים אך זה
לא מנע מלואי לאכזב אותו.לואי היה אדם טוב,הכסף לא סינוור אותו.
לואי לא פגש את הארי מאז שהגיע הנה,הוא היה אסיר תודה שלא היה צריך להתמודד איתו.הארי לעומת זאת השתוקק למצוא אותו הוא הסתובב בעיירה גורם לתושבים להביט
בו.הוא אפילו הלך לביתו של דייב רק כדי לראות אותו עוד פעם,לצערו לואי הקטן ישן שנת צהריים וגרם להארי להאנח בגלל חוסר מזלו.כשהארי פגש את לואי שבוע לאחר מכן
בביתו של דייב הוא משך אותו אליו לחיבוק מוחץ כאילו לא ראה אותו שנים.זה גרם ללואי להיבהל מעט המגע שלו אבל לבסוף התעטף סביב גופו החזק.

"חיפשתי אותך ילדון."
הארי לחש.

"אתם מכירים?"
אביו של לואי שאל.

"כן,פגשתי אותו ביום הראשון הוא נכנס בטעות לביתי אז הראתי לו את המקום וליוויתי אותו הנה."
אמר הארי.

"הבן שלך מקסים."
הארי הגניב ללואי מבט מחוייך.

"אני יודע."
אמר דייב וליטף את ראשו הקטן של לואי.

"היה נעים לפגוש אותך,לואי אתה מצטרף אליי?" שאל הארי.

"לאן?"
שאל לואי בפחד.

"אין לך מה לדאוג אני פשוט רוצה להראות לך את המקום,זוכר שמיהרתי ולא הראתי לך את כל המקום?" הארי שיקר בשביל עוד זמן איכות עם הנער הקטן והיפה שעמד מולו.

"אני לא בטוח שזה זמן טוב עכשיו."
לואי גיחך בלחץ.

"לואי ישמח לצאת אין לו משהו חשוב לעשות." דייב מיהר לומר בחיוך.

"מצויין."
הארי אמר בהתלהבות.

לואי שנא את זה שאביו תמיד היה מחליט בשבילו מה הוא רוצה.הוא כל כך רצה להכות מישהו באותו הרגע.הוא התלבט אם להכות את הארי אבל הבין שהוא רק יחמיר את המצב.הארי היה מאוד מרוצה הוא אחז בידו של לואי והוביל אותו לבחוץ בחיוך.לואי חש מעט באימה ולכן נרתע כשהארי אחז בידו הקטנה.כשדייב סגר את הדלת פניו המוארות והמחוייכות של הארי השתנו לערמומיות.

"לאן הולכים?"
לואי חשק בשיניו ברוגז.

"לביתי."
אמר הארי בקול מאופק.

"למה?"
שאל לואי בבילבול.

"כי זה המקום היחיד שעדיין לא עשיתי לך בו סיור." הארי קרץ.

כשהם הגיעו לביתו הענק הארי אחז בזרועו והוביל את לואי לבפנים מראה לו את הבית
לואי חשב שהבית היה גדול בהתחלה אבל הוא טעה זה היה ענק אפילו יותר מביתו בלונדון.כמובן שהארי השתחצן והציע ללואי
הצעות מגונות.

"וזה חדר השינה."
הארי קרץ.

"וואו הוא גדול."
לואי התפעל מהחדר הענק.

"כמו הזין שלי"
אמר הארי.

"רוצה לראות?"
גיחך הארי.

"לא."
לואי מיהר לומר.

"אני רוצה ללכת הביתה."
לואי אמר בקול מפוחד.

"לא עכשיו."
הארי אמר בקול צרוד מתקרב לגופו הקטן של לואי.הוא מצץ את צווארו ונישק מעט את המקום שמצץ.

"אני רוצה הביתה."
לואי יבב.

"היי,אני אחזיר אותך אבל קודם אני רוצה לטעום אותך." הארי לחש.

לואי עמד ולא זז.הוא היה כל כך מפוחד שהוא יכל להשבע שרגליו נפכו לג'לי מרוב שרעדו.
הארי גיחך כשהביט בלואי המפוחד,הוא ניסה להרגיע את הנער שיבב אבל הוא לא רצה לשקר לו שלא יעשה לו כלום.כי הוא היה כל כך חרמן שזה הרג אותו.

"תן לי ללכת."
לואי התחנן.

"אל תפחד."
הארי המשיך ללחוש לאוזנו כדי להרגיע אותו.

"בבקשה אני מתחנן."
לואי פלט גניחה כשהרגיש את זיקפתו הקשה של הארי דוקרת את בטנו.

"אני רוצה הביתה."
לואי התבכיין.

"עוד מעט בייבי."
הארי ניגב את דמעותיו של לואי.

"עכשיו תן לי לעשות לך טוב."
הארי אמר בחוסר סבלנות אך השתדל להיות עדין איתו.

הארי ידע שזה נחשב לאונס אבל באותו הרגע לא היה לו אכפת מכלום הוא פשוט רצה את גופו הקטן של לואי לעצמו.מבחינת לואי זה היה אונס אבל למה הוא נהנה מזה?
למה הוא לא צעק לעזרה?
למה הוא שכב ונאנח בעונג?
למה הוא לא נרתע מהמגע?
הוא ידע שמשהו לא בסדר איתו,אבל הוא לא ידע שזה בגלל שהוא רוצה את הארי.

מטרה: 70 הצבעות