כמה דגשים חשובים לגבי הפרק ששכחתי לכתוב בפרק הקודם:
1) יש להם חופש עכשיו.
2) ההורים שלה טסו לישראל כחלק מהעסקים שלהם למשך שבוע שבוא יש חופש (יענו עכשיו).
תהנו מהפרק
נקודת מבט אלינור:
"אז כל אחת החליטה מה היא לובשת?" שאלתי "כן" הן ענו פה אחד "אני לובשת את זה" אמרתי והראתי להן חולצה בצבע כתום-גוף שורט ונעליים עם הגבהה כי אני גמדה "יפה סיס, אני לובשת את זה" ענבר אמרה והראתה לנו חולצה עם פסים בצבעים אפור בהיר ולבן עם שורט לבן וסנדלים בצבע זהב ולבן"תתכוננו לשיא האופנה" נוי אמרה והראתה לנו חולצה עם פסים של שחור לבן ועוגן מזהב שורט 'קרוע' ונעלי ואנס "טוב הכל פה הורס אבל כדי שנתחיל להתלבש אם אתן רוצות שיהיה לנו זמן לסדר את השיער" אמרתי "מה השעה בכלל?" ענבר שאלה "17:30" עניתי "מה??!! כדי שנתחיל להזיז ת'תחת שלנו ומיד!!!" ענבר אמרה בלחץ וכך עשינו התלבשנו וארגנו תכשירי שיער "יש לנו שעה לסדר את השיער לכולנו" אמרתי והושבתי נוי על הכיסא "מה לעשות לך בשיער?" שאלתי "אממ,צמת חיטה" היא אמרה "סבבה" אמרתי ועשיתי לה "שנייה אני אשמים ספריי כדי שזה ישמר" אמרתי וריססתי את הספריי "כמה זמן יש לנו?" שאלתי את ענבר "50 דקות" היא ענתה "אוקיי שבי" אמרתי וענבר ישבה "מה לעשות לך?" שאלתי "רק מחליק" היא ענתה "אוקיי" אמרתי והחלקתי לה את שיער "כמה זמן יש?" שאלתי "25 דקות" הן ענו "סבבה" אמרתי והחלטתי לעשות קוקו גבוה. אחרי שעשיתי ריססתי ספריי כדי שזה ישמר ושלא יהיה שוונצים "כמה זמן יש?" שאלתי בפעם המי יודע כמה "20 דקות" ענבר אמרה "יופי שתיכן שבו" אמרתי והן התיישבו הוצאתי את האיפור שלי, לנוי שמתי עיפרון שחור וסומק ורוד עדין, לענבר שמתי רק גלוס בצבע ורוד ולי לא שמתי כלום אני לא אוהבת. באתי לשאול מה השעה אבל נוי הקדימה אותי "יאללה צריך לצאת!" היא אמרה ולקחתי תיק שמתי בפנים גלוסים, את האייפונים שלנו, כסף לכולנו ומפתח, יצאנו מהבית ונעלתי את הדלת "יאללה בואו" אמרתי להן ויצאנו לכביש ראינו את הג'יפ של ברנדון והלכנו אליו "היי ברנדון" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה קטנה וכך עשו גם נוי ענבר לחברים שלהן (הערת הכותבת- ברנדון נוהג אלי מקדימה לידו פרנק ונוי במושבים האחוריים ודן וענבר יושבים במושבים הממש אחוריים כי זה אותו 7 מקומות) "נוי תבדקי איזה סרטים יש" אמרתי לה ונתתי לה את אייפון שלה "לא צריך כבר הזמנו כרטיסים" ברנדון אמר "אהה אוקיי, לאיזה סרט?" שאלתי "הפתעה" הוא אמר ובדיוק הגענו. נכנסנו למתחם קולנוע וברנדון הלך להביא את הכרטיסים "אתם יודעים לאיזה סרט הולכים?" שאלתי את דן ופרנק "כן" הם ענו ביחד "ו.." אמרה ענבר ברמיזה "ו.. זה הפתעה" דן אמר "מעצבנים" אמרתי והזעפתי פנים. ברנדון הגיעה עם הכרטיסים והלכנו לאולם "עכשיו אתם מוכנים לגלות לנו איזה סרט נראה?" נוי שאלה את הבנים "שניכנס" פרנק אמר ומאז שתקנו עד שהגענו לאולם, נכנסנו והתיישבנו במקומות שלנו אני והבנות תקענו לבנים מבט כזה של 'נוו' "אנחנו רואים את.." פרנק אמר וברנדון השלים אותו "הטינה 5!!" הוא אמר והיינו פעורות פה "אוקיי רק תודיעו להורים שלכם שאתם לא ישנים בבית ותתכוננו נפשית ופיזית ללילה בלי שינה" אמרתי בשיא הרצינות והם לא הבינו "מה זאת אומרת?" הם שאלו "זאת אומרת שאתם ישנים אצלי ושומרים אלינו שאנחנו ישנות ואם תרדמו... בוא נגיד את זה ככה עדיף לכם לא להירדם" אמרתי "ענבר אין לך מילה בנושא?" דן שאל "כנ"ל אלייך נוי" הוא אמר "יש לנו כמה מילים בנושא" ענבר אמרה "מילה ראשונה: אם אתם נרדמים מצפה לכם חודש קשה במיוחד" נוי אמרה "מילה שנייה: אתם בכל זאת מתים כי לקחתם אותנו לסרט הזה" ענבר אמרה "מילה שלישית: אם יש לנו סיוטים או משהו שאנחנו רוצות אתם עושים הכל גם אם לא באלכם" נוי אמרה "ומילה רביעית ואחרונה: כדי לכם להגיד לנו של מי היה הרעיון לסרט הזה!" ענבר סיימה והבנים הצביעו אחד על השני "כל הכבוד על המילים" אמרתי להן והן חייכו.
שיצאנו מהאולם הבנים החזיקו לנו את היד לא מרצון "אני לא מאמינה ששרדתי את זה" אמרתי לברנדון "גם אני לא מאמין ששרדתי את זה" הוא אמר ברצינות "אתה בכלל לא פחדת!" אמרתי ונעצרתי וכך גם הוא "דיברתי על הצרחות שלך קרעת לי את עור התוף" הוא אמר "זוג יונים נכבד, בבקשה תתקדמו כי אני רק רוצה להגיע הביתה" ענבר אמרה ורק עכשיו שמתי לב שאנחנו ליד המכונית, ברנדון ליווה אותי למקומי ואז הלך למקום הנהג.
הגענו אחרי בערך 4 דקות נכנסנו לבית "אלי אני הולך להביא לי ולבנים בגדים טוב?" ברנדון אמר "בסדר אבל מהר" אמרתי והוא הלך "איפה ברנדון?" דן שאל "הוא הלך להביא בגדים" עניתי "רגע גם אני צריך" פרנק אמר "הוא הלך להביא לכולכם" אמרתי.
ברנדון חזר אחרי 10 דקות עם תיק בגדים "איפה אנחנו ישנים?" הבנים שאלו "זוג בסלון וזוג בחדר אורחים" אמרתי "אבל אנחנו 3 זוגות ואת ציינת רק שתיים" פרנק אמר "אני וברנדון בחדר שלי" אמרתי "אהה" פרנק אמר "אנחנו בחדר אורחים" צעק פרנק ורץ עם נוי לשם "פרנק יא חתיכת חרא" דן אמר "טוב אין מה לעשות אני ואת בסלון" דן אמר לענבר והם הלכו לארגן להם את הסלון, "ברנדון אני צריכה את העזרה שלך" אמרתי לו "מה את צריכה?" ברנדון שאל "אני צריכה שתלך לחדר שלי ותביא שמיכות וכריות מהארון" אמרתי "טוב" הוא אמר והלך להביא. "איפה לשים?" הוא שאל שבידיו יש את מה שביקשתי "בסלון" אמרתי והוא הלך לשם "ברנדון אני בחדר" צעקתי לו כשעליתי למעלה.
ברנדון בא ונשכבנו ביחד במיטה שהוא מחבק אותי, הוא התנתק מהחיבוק כיסה אותנו בשמיכה וחזר לחבק אותי וכך נרדמנו, מחובקים.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
דבר ראשון אני מצטערת שיבשתי לכם את הצורה.
דבר שני חשבתי לעשות מטרות כדי לקדם את הסיפור. אל תיבהלו זה לא יהיה בהגזמה.
מטרה ראשונה: 2 הצבעות ו-2 תגובות.
דבר שלישי הפרק מוקדש לכל הילדים שעלו לכיתה ז׳ כמוני (אתם מוזמנים לכתוב בתגובות לאיזה כיתה עליתם)
זהו זה הכל.....
❤️U-AZ
YOU ARE READING
Why did it happen to me?
Teen Fictionלמה זה קורה לי? זה סיפור על ילדה בשם אלינור (כולם קוראים לה אלי) פרח שעוברת דירה מבואנוס איירס (ארגנטינה) לניו יורק (ארה״ב). היא בדיוק עולה לכיתה יא ועוברת הרבה דברים טובים אבל גם רעים פוגשת אנשים חדשים ואולי גם אהבות? ***הסיפור בעברית*** ...