Empty Tears-ziam mayne

פרק 8

ישבתי בחדר מחכה למשהו אני אפילו לא יודע למה. אני רוצה לצאת מהחור הזה אני רוצה הביתה אני לא יודע אולי לא? אבל מה שבטוח זה שמשעמם לי אני מרגיש שאני משתגע. הוא אמור לבוא כבר לא? כבר לילה. משעמם לי כל כך התחלתי לדפוק את רגלי בקצב על המיטה סופר את מספר הפעמים שהרגל פוגעת בה ועושה רעש (באמאשלי זה מה שאני עושה עכשיו ה.כ)
״ליאם״ שמעתי קול קורא וקמתי במהירות 147 פעם זה תכלס טוב היה לי משעמם ... ״אני דיי נעול פה״ צעקתי חזרה ושמעתי קול של צעדים העולים במעלה המדרגות ואז פותחים את הדלת ״היי״ אמרתי ללואי והוא חייך ״ליאם אממ מה קורה?״ הוא שאל ואני קווצתי את גבותיי ״מה אתה צריך?״ שאלתי והוא צחק ״באמת שכלום פשוט אמ... אתה אוהב את זאין?״ הוא שאל ואני השפלתי את ראשי אני אוהב אותו? ״אני לא י-למה אתה שואל בכלל?״ שאלתי מנסה להתחמק הוא לא חבר שלי ואף פעם הוא לא יהיה למה שאני אדבר איתו על זה ? ״אמ זאין הוא נורה״ הוא אמר ונשם נשימה ארוכה ״לואי כל הכבוד אני גאה בך אמרת את זה״ לואי אמר לעצמו מילמל עוד כמה דברים. זאין ? נורה? מה רגע.. ומה אני לא נורה? ״איך ? הוא בסדר? איפה הוא?״ שאלתי במהירות והוא חייך ״הוא בחדר שלו אני אוביל...״הוא אמר והתחלנו ללכת.  מה לעזאזל קרה?! לא .. אני לא יודע מה אני מרגיש כרגע שמחה? או דאגה ? אני מתקשה לנשום טיפה ולואי פותח דלת כלשהי בערך בסוף המסדרון ״זאין?״ לחשתי ושמעתי נשימות עמוקות ״בייב?״ הוא שאל ואני הלכתי לבפנים ״זאין חתיכת אדיוט מה קרה לך?!״ צעקתי עליו והוא חייך ״לואי תודה תשאיר אותנו לבד״ הוא אמר ללואי והוא יצא מהחדר. חזרתי להביט הזאין שהתיישב ונאנח בכאב מחזיק את כתפו הפצועה ״אין לך מה לדאוג חטפתי יותר גרועות מאלה. אבל משהו אחר מה זה שמעתי דאגה בקול שלך?״ הוא שאל והרגשתי עשן יוצא לי מהאוזניים התחממתי ככ מעצבים? או שפשוט הייתי מובך עד המוות? אבל אני לא אתן לא תתענוג הזה ״תסתום את הפה שלך מטומטם״ אמרתי והוא צחק ״מה שמזכיר לי שלא נעמתי לבקשה שלך. ושלא מילאתי את ההבטחה שלי ..״ הוא אמר את החלק השני כאילו הוא מצטער ״אני רוצה ללכת לישון״ אמרתי והוא חייך ״בייב אתה לא מבין מה אתה עושה לי אצה תבוא לפה עכשיו ותשב עלי..״ הוא אמר ברכות והרגשתי שאני לא יכול לסרב לו אז פשוט הלכתי ״זאין אני יכול לשאול משהו לפני?״ הוא הנהן וגירדתי את ראשי ״יש לך סמים?״ שאלתי ״שתיה?״ הוא הניד בראשו וראיתי אותו כועס במעט ״בייב בשביל מה..?״ ״אני צריך רק קצת״ אמרתי והוא השפיל את ראשו באכזבה ״ונכון שאתה תרצה עוד קצת לקצת הזה ועוד קצת לקצת האחר ביי אני לא מרשה לזה״ הוא אמר והחזקתי את ידי לשני אגרופים אני באמת מבובל וברגעים אלה אני רוצה להרביץ לו כל כך חזק מה אני אמור לעשות? ״זה או שאתה נותן לי או שאני בחיים לא אקשיב לך בחיים לא אעשה מה שאתה אומר. ואני אנסה לברוח אוו אני אנסה לברוח כל פעם שתהיה לי הזדמנות ואני בסוף אצליח תאמין לע אתה מכיר אותי מר מאליק, הו סליחה שכחתי שאתה כבר זאין . אני אצליח בסוף וזה לא משנה אם תעשה חי אתה שיחזור הלא מוצלח של חמישים גוונים של אפור כי בנינו? כריסטיאן הרבה יותר חתיך ממך. וזה שירו בך לא גורם לי להתחשב בך אתה יודע למה?! כי אתה פאקינג שמעת כמה אחותי והמשפחה שלי צריכה אוצי ואתה פשוט חא נותן לי לחזור לחיות את החיים שלי. זה שהחיים שלך בזבל ושאבא שלך היה חתיכת בן זונה זה בעיה שלך. תעזוב אותי אוכל אחד אחר זה לא אשמתנו!״ צעקתי והוא הסתכל עלי בהלם ״לואייייי!״ הוא צעק בעצבים ״תזדיין מפה לחדר שלך ואתה לא תוכל לברוח אצה יודע למה ? כי אתה תהיה אזוק למיטה ויודע עוד למה כי יהיה עליך שמירה צמודה מאד צמודה 24 שעות גם כשתישן . ורק שתדע ליאם אתה פה רק כי אתה חשוב לי . ויש לך מזל שאתה חשוב לי יותר מהאגו שלי.״

יאלה באמכם תצביעו ותגיבו . אה מקווה שנהנתם