Daddy - Chapter 1
"זו הפגישה הרביעית שלנו, קארי, את תהיי חייבת לדבר מתישהו". הוא הסתכל עליי במבט קצת כועס. בחיים לא חשבתי שלפסיכולוג יכולה להיות תכונה של חוסר סובלנות. "אני מבין שקשה לך, אני נשבע! אבל בבקשה תגידי משהו. את לא יכולה לשבת פה בשקט, קארי". הוא הסתכל עליי. העיניים החודרות שלו נצצו באור השמש שהגיע מבחוץ. שילבתי ידיים.
"קוראים לי קרוליין פיין. רק החברים שלי קוראים לי קארי פיין", הסתכלתי עליו והידקתי שפתיי. "אתה לא חבר שלי. אתה המטפל שלי. וזהו". הוא הרים גבותיו ואז גיחך לרגע. "כן, ואתה חבר של אמא שלי. וואו..." גלגלתי עיניים. "לא אמור להיות חוק נגד זה שהחבר של האמא לא יכול להיות המטפל של הבת של החברה שלו?" שוב גלגלתי עיניים. גאד, אני שונאת אותו.
"יש חוק שאומר שמה שאומרים בחדר הזה נשאר בחדר הזה. בינינו. ואין לך מה לדאוג לגבי אמא שלך... אנחנו כבר לא ביחד".
"אז הבאת אותי לפה כי אתם לא ביחד, הא?"
"את רוצה לדבר על היחסים ביני לבין אמא שלך במקום היחסים שלך ושל אבא שלך?" הוא הרטיב שפתיו ואז נשם עמוק לרגע. "תראי, אני מבין שזה קשה לך לדבר על זה. אבל שנינו יודעים למה אמא שלך הביאה אותך לפה, נכון?" הנהנתי. "אז, למה ניסית להתאבד?" גלגלתי עיניים. הוא יודע למה, הוא סתם חושב שהוא יכול להתנשא מעליי עם שאלות! אני יודעת שיש לו רשמקול כזה מתחת לכסא, אז למה לעשות בכאילו?
"זה סיפור ארוך". שקר. זה לא היה סיפור ארוך. טוב, לא ארוך מאוד. "לא רוצה לדבר על זה". למרות שבמשפט שיהיה אני אהיה חייבת להעיד ולספר, אחרת לא יקרה כלום. "כמה זמן עבר?"
"ארבע דקות".
אוי אלוהים. אני לא אצא מפה בזמן הקרוב. יש לנו מפגשים של שעה פעמיים בשבוע, ואסור לי להיפגש עם אף אחד כרגע בגלל מה שקורה, חוץ ממנו. זה ממש לא הוגן, בהתחשב בעובדה שהחברה הכי טובה שלי לא רוצה לפגוע בי. אז מה הטעם להשאיר אותי בבית?
"זה קרה גם לאחותי", הוא הסתכל עליי. "אבל לא בדיוק אותו הדבר". הוא נשם עמוק ובשקט. "אני יודע איך זה מרגיש שלא יודעים שום דבר וחושבים שהכל רגיל. כי באמת הכל היה רגיל! אני והיא דיברנו וצחקנו, למרות שהיא הייתה מרוחקת, אבל חשבתי שזה סתם כי היא כל הזמן הייתה ככה. ואז, ביום שאחרי חג המולד, אמא שלי הושיבה אותנו לשיחה, וסיפרה לנו מה שקרה לה. זה היה אסון!" הוא הזיל דמעה אבל ניגב אותה. מחאתי כפיים.
"כל הכבוד על ההצגה. לא חשבתי שאתה גם שחקן..." חייכתי אליו. "ממש איש אשכולות".
"אוח, תשתקי כבר". הוא גלגל עיניים. ועם כמה שלא רציתי להקשיב לו - שתקתי.
הפרקים תמיד יהיו פה קצרים... הסיפור עצמו יהיה עד 10 פרקים (לא סיימתי לכתוב אותו)
מקווה שתאהבו
YOU ARE READING
Daddy | Louis Tomlinson
Short Story"קוראים לי קרוליין ואבא שלי אנס אותי" אזהרות: *תיאור של אונס {לא טוב לכם לקרוא אל תקראו זה הקטע של הסיפור} 23/10/15 #מקום 1 בשורט סטורי
