Trapped (boy x boy)

פרק 12

תודה לה zayn-xcx תראו מה היא כתבה לי אחרי שביקשתי ממנה ללחוץ עליי לכתוב כי אז לא יצא כלום.
ֿתהנו ותספרו לי איך בלימודים!

פרק 12
משהו לא מרגיש לי בסדר..
אני לא יודע להסביר מה זה, אבל משהו מרגיש לי פשוט לא נכון. משהו חסר. אני בטוח בזה.
״ריאן?״ ג׳סי ואני ישבנו אחד מול השני, בארוחת הבוקר שהכילה קורנפלקס וחלב, לפני בית הספר.
״מה קורה לך? מהרגע שקמת.. משהו פשוט לא בסדר איתך.״ היא הודיעה לי.
״מה- אמ- לא הכל בסדר, באמת.״ אמרתי כמתוך חלום, לא באמת שם לב למה שאני אומר, רק הפה שלי מדבר, בלי קשר למחשבות שלי.
״אה.. אוקי.״ היא בהתה בי מוזר, לא מאמינה לי.
״אמ- אני חושב שזה הזמן ללכת לבית הספר..״ ניסיתי להסיח את דעתה ממני ומהניסיונות שלה לפענח מה אני חושב.
היא הנהנה הנהון קצר ואספה את הקעריות בהם אכלנו.
עלינו על ההסעה לבית הספר, הרעש והמסטיקים שנדבקו על הכסאות לא הנעימו לנו את האווירה במיוחד, לכן כשחנינו נשמתי לרווחה, יורד בקלילות מהאוטובוס עם ג׳סי.
ג׳ייס ראה אותי מרחוק, מסמן לי להתקרב אליו.
חייכתי, רץ לכיוונו בזרועות פתוחות, כשפגעתי בו הוא הרים אותי באוויר ונתן לי נשיקה קטנה על השפתיים, גורם ללחיי להתחמם. (-הערת הכותבת: איכססססס קיטשיםםם)
״מה קורה בייב?״ הוא שאל אותי בזמן ששנינו פונים לכיוון בית הספר ומתחילים עוד יום מפרך.
****
ג׳סי הלכה לישון אצל מישהי, קוראים לה אלה, היא נראת ממש חמודה. אני חושב שהיא מחבבת אותה. אז אחרי הכל נשארנו רק ג׳ייס ואני.
כשאני איתו אני לא זוכר את ההרגשה הרעה שהייתה לי בבוקר, או כל הרגשה רעה אחרת.
זרקנו את התיקים שלנו ברגע שסגרתי ונעלתי את הדלת, הוא תפס בי, מצמיד אותי לקיר הקרוב ושפתיו פוגשות בשלי.
״מממ בייב, חיכיתי לזה כל היום.״ לחישה יצאה מבין שפתיו.
״באמת?״ חייכתי אליו, צריך להרים את ראשי כדי לפגוש בעיניים שאני כל כך אוהב. ״ברור! במיוחד כשהתכופפת להרים את המחק הזה.״ ג׳ייס נשך את אוזני.
גיחכתי, הוא כל כך חרמן. (-כמוני יא אח.)
״מה אתה מצחקק לך שם?״ הוא חייך.
״אתה דפוק.״ החזרתי לו חיוך יהיר.
״היי... לא נחמד מצדך...״ הוא לחש, צובט את התחת שלי וגורם לי לקפוץ בהפתעה.
״אל תצבוט לי את התחת.״ הזהרתי אותו.
״למה לא?״ חיוך שובבי שיחק על שפתיו.
״או הו אני מזהיר אותך...!״ אוף, אני לא נשמע מאיים בכלל לידו.
״אתה ממש מפחיד אותי!! ואו.״ הוא אמר בסרקסטיות.
״אל. תגע. לי. בתחת.״ הדגשתי כל מילה.
״למה מה תעשה לי?!״ הוא התגרה.
״לא יהיו לך נשיקות לכל השבוע...!״ 
״או באמת?״ הוא אתגר אותי, מוחץ את התחת שלי בידו שוב.
״זהו! אין נשיקות שבוע שלם! מבין?!״ אני לא יודע איך אני בעצמי הולך להתמודד עם זה, כל פעם שאני רואה אותו אני חייב לנשק את השפתיים האדומות שלו.
הוא עזב אותי, הולך למטבח ויוצא משדה ראייתי.
מה הוא הולך לעשות עכשיו?!
התיישבתי על הספה, מקמט את מצחי ותוהה לאן ג׳ייס נעלם.
לאחר כמה דקות ראיתי את ג׳ייס יוצא מהמטבח, חולצתו ומכנסיו כבר לא עליו, רק בוקסר צמוד ושחור, והשרירים שבזרועותיו, רגליו, חזו וגבו נראים לעין, בעיקר לעין שלי.
לא יכולתי לעצור בעצמי וליקקתי את שפתיי, המראה מולי כל כך מגרה.
״ל-למה הורדת את החולצה שלך, ג׳ייס?״ קולי יצא מקוטע, לא מפתיע ביחס למה שאני תוקע בו מבט.
״היה לי חם.״ קולו נשמע תמים, אבל היה אפשר לשמוע ארס בקולו.
״ג׳ייס תפסיק. אל תתגרה בי.״ הוא חייך. ״אני לא.״ אמר והתיישב לידי על הספה, מדליק את הטלוויזיה על סרט מפחיד.
הוא יודע שאני פוחד מסרטי אימה.
אוף איתו.
אחרי חצי שעה של הצמדות בלתי פוסקת שלי לגוף החשוף של ג׳ייס צעקתי, ״טוב, טוב, אני נכנע!!!״
״אני רוצה נשיקה.״ הוא הודיע לי. ״בסדר, בסדר.״ אמרתי ועליתי עליו, תופס בשורשי שיערותיו ומושך בהם בזמן ששפתינו נצמדות ולשונו חודרת לפי.

--אזהרה חלק כחול.
הרגשתי אותו מתקשה מתחתיי וגופי לא היה יכול שלא להגיב לכך, מתחיל להשתפשף בזיקפתו.
״בייב, לא ידעתי שאתה כזה מלוכלך.״
גנחתי בתגובה.
הוא תפס בתחת שלי, מוחץ אותו וגורם לי לפלוט עוד גניחה.
״אז אתה אוהב את זה.. אה בייב?״
הנהנתי, כן, אהבתי את זה.
״אתה כל כך סקסי ככה.״ לחשתי לו בחזרה, מנסה להחזיר לו משחק.
״אז מה.. התחלנו מילים מלוכלכות?״ הוא חייך אליי, שוב מוחץ לי את התחת.
--סוף חלק כחול.

צלצול קטע את פעולותינו, הצלצול הרועם של הטלפון בבית.
ההורים שלי.
נאנחתי וקמתי מג׳ייס. ״נמשיך בפעם אחרת...״ לחשתי לו, הולך לכיוון הטלפון ומרים את השפורפרת.
״הלו?״
״שלום? האם אני מדברת עם ריאן דוויס?״ קול מרגיע של אישה נשמע מעבר לקו.
״אמ, כן.״
״רצינו להודיע לך שארע פיגוע במטוס בו ההורים שלך טסו, טיסה מספר A564-״
-----------
ואווווו מתחחחחחחחחחחחח נ.ב. תקראו למעלה...