אז אתה יוצא למסיבה והיא יושבת בבית ומחכה..
אתה שותה, מעשן, עושה מה שרק עולה לך לראש, והיא יושבת בבית ומחכה..
בנות מתקרבות אליך, מנסות להתחיל איתך, אבל היא יושבת בבית ומחכה..
אתה רוקד, משתולל, צורח והיא עדיין.. יושבת בבית ומחכה..
עוד אחת ניסתה להתקרב, אתה מרחיק.. מקווה שלא שכחת שהיא יושבת בבית ומחכה..
האמת שלא שכחת, כי לא נתת לאף אחת לגעת, לא נתת לאף אחת להתקרב..
מהסיבה הכי פשוטה, שיש לך אותה שהיא יושבת בבית ומחכה..
היא דואגת, היא אוכלת סרטים, למה שדווקא אותה תאהב באמת? אבל היא בכל זאת יושבת בבית ומחכה!!
וכבר 2 וחצי בלילה ואתה עדיין לא חוזר, אולי מצאת מישהי אחרת והיא סתם יושבת בבית ומחכה??
אתה מחליט לחזור, כי אי אפשר להשוות בינה לבין המועדון..
היא שכחה ממזמן כמה שאתה אוהב, אבל אתה זוכר שאף אחת היא לא היא, ואף אחת גם בחיים לא תהיה.
היא לא יודעת שהיא היחידה בלב שלך, ובנתיים בין כל האותיות וכל המילים היא יושבת בבית ומחכה..
יצאת משם, אתה בדרך הביתה ובנתיים העיניים שלה נעצמות לאט לאט, אבל היא תישאר ערה ותשב לחכות..
אתה חוזר והיא מתעטפת בין הזרועות שלך, מרגישה שוב מוגנת, מרגישה שהיא יכולה לסמוך עליך..
הריח של האלכוהול מתערבב עם הבושם שלך, וכמה שהיא מכורה..
היא מנשקת אותך ואתה מסתכל על המבט הזה ומזכיר לה כמה אתה אוהב אותה ושאף אחת לא תהיה כמוה, שלא משנה כמה בנות ינסו להתקרב היא היחידה שקרובה באמת..
אתם הולכים לישון, אתם נרדמים כאחד..
״היה שווה לחכות לך, אחרי הכל הלב שלי זה הלב שלך..״
