*מצטערת שוב על כל טעות בפרק, אבדוק אותו מחר כי אין לי זמן!*
ביום רביעי, ה-21 לחודש אוקטובר, אני חושבת פעמיים לפני שאני נכנסת לכיתה.
אין שם אף אחד, כמובן, אך אני מתקשה בכל זאת להיכנס. אולי זה קשור לעובדה שבמשך השבוע התחמקתי מטום וקִירָן כדי שלא אצטרך לשמוע את האשמה בקולם, ואת שאר החבורה לא ראיתי כמו תמיד. אני לא בטוחה אם התאומים- רוֹבי ולין- הרגישו רע בנוגע למה שעשו, אבל לפי מה שראיתי מרחוק, הם לא ממש נרגשים מכך.
אין לי שום מושג למה, כי הם נראו כל כך נלהבים תחילה, אולם זה באמת לא היה חשוב לי.
ביום שני, שמעתי, למרות שלא הייתי צריכה, את טום מנסה לשכנע את רוי או אלכס לחפש אותי ולגרום לי לדבר איתם. או שהתשובה הייתה שלילית, או שהם פשוט לא מצאו אותי.
ככה או ככה, אני ממש לא מוכנה לשיעור היום.
זה לא שאני כועסת עליהם עד כדי כך שאני לא רוצה לראות אותם לעולם, זו פשוט העובדה שמה שעשו לא היה בסדר, ושהם צריכים להבין זאת.
אני מתמתחת במקומי, מסתכלת על השעון בצפייה.
דקה אחר דקה עוברת, ואני מתפלאת שיש לי עדיין ציפורניים.
אמא שלי הייתה מעירה לי על ההרגל "הגורע" הזה. היא הייתה- ועדיין- אומרת שזה מגעיל, לא מנומס וגורם לי להיראות לא מטופחת וענייה.
אמרתי לה, עוד כשהייתי בת חמש עשרה, שזה ממש שטויות במיץ עגבניות.
לא ראיתי אור במשך שבועיים שלמים-חוץ מבנסיעה בדרך וחזרה מבית הספר-, תקועה בתוך הבית שתמיד ניסיתי לברוח ממנו.
למזלי הרב, זה היה עוד לפני שקלריס עזבה את הבית לקולג' עם החבר שלה (שבסופו של עניין בגד בה, והיא זרקה אותו לרחוב כמו שקית אשפה. זה היה עדיף ככה, לא אהבתי את "הכלב עם הכלבת", כמו שהייתי קוראת לו, כי הוא היה מגעיל.).
היא עזרה לי לעבור את הסיוט ולהתחמק מאמא כמה שאפשר.
אפילו עשינו לה מתיחה קטנה, ועד היום היא לא הצליחה לגלות מי האחראי לה.
לבסוף הצילצול נשמע ואני לוקחת עוד נשימה עמוקה וקמה, מתחילה לרשום על הלוח את הדברים שעליהם רציתי לדבר- הערך של היום. זה היה משהו שהתחלתי ביום שלישי עם השכבה הראשונה. איתם עשיתי את הערך שוויון, והם נראו ממש מעוניינים בשיעור. שמחתי, כמובן.
אני מסובבת את הלוח ומחכה שהכיתה תתמלא, כותבת כמה דברים במחברת שלי שאצטרך לשיעור ועל מה שארצה לדבר.

YOU ARE READING
Fixing The Broken-הוקפא
Romansaלשעבר-let's see you try to fix the broken אווה קרלה שרק סיימה תיכון ידועה בכל רחבי אמריקה כפסיכולוגית מעולה בתחומה למרות גילה הצעיר. היא התמודדה עם אלפי תיקים- מנערות שחוו מקרי אונס, הטרדות, עד לכאלה שחשבו שאיבדו את שפיעותם. היא ידועה בעובדה שהי...