פרק 23; Help Alex

1.4K 186 57
                                    

כאב לי הראש כל כך, והייתה לי תחבושת סביב הגולגולת שלי. רוי, אשר בעצם היה זה שמצא אותי בוכה כמו תינוק ליד דמותו של אלכס אמר שקיבלתי מכה מהאמבטיה כאשר איבדתי הכרה.
כשהתעוררתי, הדבר הראשון שעשיתי היה לשאול איפה אלכס. טוב, יותר

נכון פקדתי על הבנים לתת לי תשובה, ואם לא הייתי מקבלת אחרת הם כבר

ידעו מה היה יכול לקרות.
לכן, מצאתי את עצמי יושבת בשעה וחצי שעות האחרונה מול החדר בו שהה אלכס בבית החולים, מחוסר הכרה.
תחילה, החבורה (והבנות, שנתקפו דאגה אליי, ובמפתיע- לאלכס) לא נתנה לי לנשום בכלל, לכן לקום מן המיטה ולהגיע לבית החולים היה אסור בתכלית האיסור.
טוב, לא אמרתי שביקשתי את רשותם לעשות זאת.
הם כבר הספיקו לגעור פי על טיפשותי עוד כשהגיעו כחצי שעה אחרי, ולצערם נכשלו במשימה להחזיר אותי לאקדמיה. עכשיו, הם לקחו תורות בלעשות לי בייביסיטר.

כרגע, רוי וטום היו אלה שארחו לי לחברה .רוי ישב לידי, בעוד שטום נשען מצידי השמאלי על הקיר, ומפניו יכולתי לראות כי היה עסוק במחשבותיו.

כמה דקות אחרי אני כבר יכולה לראות על פניו שזה יותר מדי, וכשהוא מזדקף וממלמל, "אני חוזר עוד רגע," אני יודעת שצדקתי. תהיתי אם זו הפעם הראשונה. הפעם הראשונה שחיכו מול דלת חדרו של אלכס בבית החולים, לאחר שחתך.

תהיתי אם זה קרה לפני כן והם ידעו מכך אז. הם לא יודעים שזה המשיך, אך השאלה אם ידעו לפני כן.

אלכס היה בדיכאון רציני, הוא מה שאמר הרופא. ידעתי את זה, הרי אני פסיכולוגית. אבל לא ידעתי כמה המצב רע. ביחד עם הדיכאון, נוספו לרשימה עוד כל מיני הפרעות נפשיות כמו הפרעה פוסט טראומתית (רוי שתק וניסה בכל כוחו לא להסתכל עליי כשהרופא אמר לנו זאת.), הפרעה דו קוטבית ועוד מספר קטן.

ולמרות זאת, לא יכולתי להרגיש מעט אשמה. אלכס יכול היה... לעשות את מה שעשה עוד הרבה לפני, לכן היה כנראה משהו שגרם לו ללכת עד למקום הזה שהרגיש שלא היה מסוגל יותר. הניחוש הכי הגיוני שלי הוא מה שאמרתי לו. כי הוא נפגע, ויכולתי לראות זאת.

לא, הוא יותר מנפגע.

אם מה שאמרתי לו היה מה שהביא אותו למצב הזה, דבריי גרמו לו להרגיש לבד, ולא רצוי. כאילו אין לו מקום בעולם הזה.

למרות כל מה שעברתי בחיי, עם אחותי ואימי ובקיץ הנורא לפני תחילת הלימודים בתיכון, בחיים לא עלה בראשי המחשבות הללו.

יכולתי לזכור את כל הפעמים שהייתי בדיכאון קשה, אך בכל זאת לא עלה בדעתי לעשות דברים שכאלה. אני לא שופטת אנשים שכן. אבל אני יודעת שצריך לעזור להם.

זה לא מצב... הגיוני. אבל, אולי לא פגעתי בעצמי פיזית, אבל פגעתי בעצמי בצורה מילולית. ואני לא פחות אשמה מאלכס, מקירן או מכל אחד אחר.

Fixing The Broken-הוקפאWhere stories live. Discover now