פרק 24; Can't win us

1.5K 184 32
                                    

אני לא חושבת שאי פעם נתקעתי בסיטואציה כל כך... מביכה. לא, מביכה זו מילה קטנה לעומת למה שהרגשתי באותו רגע.

אבל אז אני נזכרת למה הייתי פה, ותופסת את ידיו של אלכס בעודי קמה ממקומי. "אני ממש כועסת עליך, אלכס. הבטחת לי שלא תעשה זאת יותר." לרגע אני חושבת שהוא יחזיר לפניו את המסכה הריקה הזאת, כאילו דבריי לא השפיעו עליו. אבל לא.

במקום זאת, הוא מוריד את מבטו בבושה ואשמה. "ובאותה הזדמנות אני רוצה גם לומר לך שאני מצטערת על כל מה שאמרתי, ושאם זו הייתה אשמתי אז-" "-אל תדברי שטויות, אווה," הוא קוטע אותי בין רגע, פוגש במבטי. אני בולעת את רוקי בכבדות. המבט שלי יורד לתחבושות שהקיפו את ידיו ופתאום החשק לבכות חזר. אני מתיישבת בכיסא בחזרה.

זה קשה יותר משחשבתי כשמישהו קרוב אליך מגיע למצב הזה. אני מכחכחת בגרוני, "היי, בקשר ל... מה שאמרתי," התחלתי לומר, לא מעזה להרים את מבטי. "אתה יכול-" "-לשכוח מזה? לא." אלכס משחרר את אחת מידיו מאחיזתי, שולח אותה ומרים את מבטי אליו עם אצבעותיו מתחת לסנטרי. "אווה, אני לא רוצה לשכוח מה שסיפרת. אני לא רוצה לשכוח את העבר שלך כי אני דואג לך. מאוד. וגם..." הוא מוריד את ידו ושתי ידיו אוחזות בשלי כאשר הוא מסיט את מבטו ממני. כיוון שהשיער שלו היה מעט מבולגן מהרגיל חלק מעור פניו החיוור היה גלוי, כך כשהסמיק יכולתי בהחלט לראות זאת. אני מחייכת, מנסה לא לפלוט צחקוק כדי שלא ידע שראיתי את גוון פניו.

"וגם, אם עוד לא הבנת את זה אז אני... מ-מחבב אותך..." תחילה אני לא מבינה מה אמר מפני שקולו לא עלה על לחישה, אך כשאני כן חיוך גדול עולה על שפתיי, ואני נשענת מעט קדימה ונותנת לו נשיקה על הזרוע החבושה שלו לפני שאני קמה.

"היי," אלכס תפס את זרועי כשהסתובבתי ללכת. "לאן את הולכת?" הוא שואל, על פניו עולה הבעה מעט מפוחדת.

"חזרה לאקדמייה, יש לי המון עבודה להשלים." אלכס מקמט את מצחו, מתיישב על ברכיו. "את לא יכולה ללכת, את לא יכולה להשאיר אותי לבד כאן," אני מוציאה את הטלפון שלי מכיסי ומראה לו את ההודעה שנשלחה לטום. "לפני שהגעתי שלחתי לטום הודעה שיבוא גם הוא, אז אני מניחה שהוא יגיע בכל רגע." אני יכולה לראות על פניו שהוא תוהה אם לסמוך עליי או לא, ובצדק- גם אני לא בדיוק סמכתי על עצמי.

אני לא יכולה להשאיר את אלכס לבד כאן, מה אם משהו יקרה לו?

אבל מצד שני, אולי יהיה כדאי לשנינו אם יהיה לנו קצת מרווח לזמן קצר, לחשוב. אבל אני לא יכולה לדעת אם זה מה שאלכס רוצה. אני לא יכולה להחליט בשבילו.

ובכל זאת, ההחלטה מתקבלת וכשאלכס עוזב את ידי אני מסתובבת והולכת.

אולם כשדלת המעלית נסגרת מלפני, אני מתחילה שוב לפקפק בהחלטותיי.

Fixing The Broken-הוקפאWhere stories live. Discover now