//Another//

Chapter 2

חזרתי הביתה בסביבות השעה עשר בערב, מכיוון שלאחר יום הלימודים באוניברסיטה אני, ונסה ויוליה, שהפכה להיות אחת מאיתנו, טיילנו בעיר ודיברנו.

"מארק, אתה בבית?" שאלתי בקול, כאשר פתחתי את הדלת.
"כן." אמר, וחיבק אותי.

"רוצה לאכול?" שאל, וחימם לעצמו חתיכת פיצה שהזמין אתמול.
"לא, אכלתי." שיקרתי, והלכתי לחדרי, מחליפה לחלוק רחצה.
נכנסתי מתחת למים החמימים. שוטפת ממני את היום הארוך הזה.
לאחר מספר דקות, יצאתי כשמגבת דקיקה עטופה סביבי מתקדמת לחדרי ומחליפה לפיג'מה.

***

"כריס! קומי! כבר שמונה וחצי, את לא רוצה לאחר!" קולו של מארק העיר אותי. הצצתי ממתחת לשמיכה, וראיתי אותו עומד ונשען על הדלת.

"נוווו מארק, עוד כמה דקות." אמרתי בקול ישנוני. "קומי כבר, עצלנית." הוא אמר, והעיף ממני את שמיכת הפוך הלבנה שלי, משאיר אותי בחולצה דקיקה ותחתונים בלבד, קופאת מפרץ האוויר הקר הפתאומי.

"נו מארק!" רטנתי בכעס ןזרקתי עליו כרית. "אם את לא תקומי אני ארים אותך מהמיטה ואפיל על הרצפה." איים. "טוב אני קמה..." נאנחתי, והזדחלתי מהמיטה.

לעזאזל, עדיין לא התרגלתי לעובדה שאני צריכה לקום עד כדי כך מוקדם. התחלתי להתלבש, לאחר שעשיתי את סידורי הבוקר. זרקתי על עצמי חולצה אפורה רגילה וחצאית רופפת שחורה, הדבר הראשון שהוצאתי מהארון. לקחתי את תיקי, סידרתי את שיערי לגולגול מרושל ויצאתי בנעלי הואנס השחורות שלי.

אני אף פעם לא הייתי מהבנות האלה, שמתלבשות יפה כדי ליצור רושם. תמיד התלבשתי במה שרציתי, לא משנה מה אופנתי. ומה לא.
פתאום הרגשתי רטט בכיס.
הודעה מונסה.

"תצאי. אני נחמדה היום, ולכן אני מסיעה אותך. רק תמהרי לפני שאשנה את דעתי."

חייכתי לעצמי, ויצאתי. מכונית הב.אמ.וו. השחורה שלה ניצבת מולי, וונסה יושבת במושב הנהג ומחכה לי.

אני נכנסת למכונית, וטורקת את הדלת בחוזקה.
"היי, תזהרי! עד שהשגתי אותה את לא מתכוונת להרוס לי אותה!" צעקה ונסה.
"אוקיי, אוקיי..." מלמלתי.

"אנחנו נוסעות ליוליה, ואז לאוניברסיטה." קבעה.
"מה? אבל כבר עשרה לתשע! אנחנו מתחילות בתשע! נאחר!" אמרתי, וחגרתי את עצמי בזמן שונסה כבר נוסעת.
"אויש, לא נורא. אפשר לחשוב, פעם אחת. תתקשרי אליה, תשאלי איפה לאסוף אותה." ביקשה ונסה, והראתה עם ראשה לכיוון הטלפון שלה. נאנחתי, והתקשרתי.

"הלו? ונסה?"

"לא. זאת כריסטינה. ונסה נוהגת." מלמלתי.

"אה, אוקיי..."

"אממ... איפה לאסוף אותך?"

"בקניון שהלכנו אליו אתמול. הוא קרוב לבית שלי, אני אחכה לכן שם. טוב, אני צריכה להתכונן, אני מנתקת, ביי!"
ויוליה ניתקה.

"היא אמרה שנאסוף אותה בקניון שהיינו בו אתמול, היא גרה קרוב." אמרתי לונסה.

"אוקיי. תסמסי לה שעוד כמה דקות נהיה שם."

"עוד כמה דקות אצלך." שלחתי, וכיביתי את הטלפון.

אחרי כעשר דקות, נעצרנו מול הקניון, וראינו את ונסה, עומדת ומחכה לנו בסקיני לבן, חולצה כחולה, ג'קט ג'ינס בהיר, וצעיף כחול כהה. שיערה הבלונדיני היה אסוף בצמה מסודרת.
אלוהים, היא רק בת 20, והיא נראת טוב כל כך.

"היי!" אמרה יוליה בשמחה, והתיישבה במושב האחורי.
"שלום." אמרתי בעודי מסתובבת אליה, ומחייכת חיוך.

"טוב, ונסה, תמהרי, אנחנו כבר גם ככה מאחרות." מלמלתי. החטפתי מבט מהיר בשעון היד שלי. 9:07. מעולה.

כעבור מספר דקות הגענו.
9:14. מצויין.

"אז התיאוריה הזו עוסקת ב..." נכנסנו לכיתה עם יוליה, וקטענו את דברי המורה דרק. הוא הסתכל עלינו תחילה במבט מופתע, ולאחר מכן בעיניים זועפות.

"גברת אלכסנדרה וגברת מרפי." אמר בנוקשיות, וטפטף עם אצבעותיו הארוכות על השולחן.
אלוהים, אפילו כשהוא כועס הוא חתיך.

"א...אנחנו מצטערות..." מלמלתי בביישנות.

"כריסטינה, יוליה, תשארו בבקשה אחרי השיעור." אמר, והורה לנו לשבת.

כל השיעור, העברתי במאה אחוז של הקשבה. רשמתי כל דבר שהוא אמר, וניסיתי לענות על כמה שיותר שאלות. רציתי, שלפחות יראה שאני מתאמצת להבליג את האיחור.

לקראת סוף השיעור, אספתי את דבריי, והתקדמתי לעבר המורה דרק.
יוליה נעמדה לצידי, ושתינו הסתכלנו עליו בציפייה בחדר הריק.
הוא הסתובב מצד לצד, כאילו חושב על מה לומר.

"יוליה, תצאי בבקשה. נדבר מחר. השאירי אותנו לבד." אמר.
'בהצלחה' מלמלה יוליה ללא קול, ועזבה אותי מפוחדת.

אף פעם לא הסתבכתי, או איחרתי לשיעורים. בגלל זה כל הקטע הזה ממש מלחיץ אותי. הייתי ילדה טובה של ממש בכל דבר שקשור ללימודים.

"אוקיי, כריסטינה." חייך דרק.
הוא התקרב אליי, ונגע בסנטרי. הוא קירב את שפתיו לשפתיי, והרגשתי את נשימותיו הרכות על שפתיי.
"את צריכה להענש." מלמל, והתרחק טיפה.

הוא התחיל ללטף את רגלי מתחת לחצאית, ועלה לירכי, מתקרב לאיברי.

אלוהים. כריסטינה, מה את עושה? תפסיקי! אמר הקול הפנימי שלי, אך השםעתו של דרק הייתי חזקה מדי. בידו השנייה הוא התחיל להוציא בעדינות את חולצתי מהחצאית והרים אותה עד למעל לשדיים. חזיית התחרה השחורה שלי, שיושבת על החזהי, התגלתה לפניו. בידו השנייה, לפת את ישבני.

הוא התחיל לנשק אותי, וללטף את גופי בצורה ששיגעה לי את כל החושים, והתחלתי להרגיש מעופפת.

אף פעם לפני כן לא קיימתי יחסי מין, והאמת שפשוט לא היה לי עם מי. אף אחד מהבית ספר שלי לא רצה אותי.

פתאום, דרק הוריד במהירות את החצאית שלי, משאיר אותי רק בבגדים תחתונים.

תזיין אותי כאן ועכשיו.

***

חיחי זה סיפור די סוטה, אבל בנתיים בגלל שזאת רק ההתחלה זה יהיה משעמם.
לאב יו גייס! :*