תזיין אותי כאן ועכשיו.
כאילו ששמע את מחשבותיי, הוא הוריד את התחתונים שלי. הוא הושיב אותי בעדינות על שולחנו, ופישק את רגליי. הוא קירב את פיו לאיברי, שלמען שאמת די התביישתי ממנו, והעביר את לשונו החלקלקה עליו.
"דרק..." גנחתי את שמו, מרגישה את חיוכו כנגד לאיבר. הוא התחיל ללקק ולמצוץ יותר חזר ויותר מהר, גורם לי לגנוח את שמו, ולתפוס בשיערו החלק בחוזקה.
"כן בייביגירל שלי, תגנחי את שמי." מלמל.
"דרק, אני קרובה..." מלמלתי, בעודי פולטת עוד גניחה רמה.
"אה-אה." הניד בראשו, והפסיק.
"מ-מה...?" מלמלתי מאוכזבת.
"פעם הבאה, חתלתולונת." חייך, והעביר פעם נוספת ואחרונה את לשונו בחוזקה, גורם לי להאנח.
"מצטער, לא הצלחתי להתאפק." חייך, ונישק את קצות שפתיי.
"פעם הבאה, אל תאחרי." חייך, והחזיר את התחתונים שלי. שנפלו על הרצפה.
הוא הסתכל עליי במבט שלא הצלחתי לפענח, משהו בין אהדה לרצון, בזמן שלבשתי את תחתוניי ואת החצאית שלי.
"היי, תפסיק להסתכל עליי ככה." אמרתי מעוצבנת.
"איך ככה?" שאל, והסתכל עמוק בעיניי במבט שדורש עוד.
"כאילו ראית אותי ערומה." מלמלתי, לקחתי את תיקי, ויצאתי, בעודו מצחקק מאחוריי.
התקדמתי קדימה, בעודי שומעת את צעדיי ברחבי המסדרון הריק. בהיתי בנקודה מסויימת ברצפה, מנסה לשחזר במוחי מה קרה הרגע.
מה קרה הרגע?
סתם עשו אותי. שום דבר מיוחד.
גוף קשיח שהתנגש בי קטע את חוט המחשבה, והרגשתי את עצמי נופלת על הרצפה.
"היי! תסתכל לאן אתה הולך!" אמרתי בעצבים, והבטתי מעלה.
שיער חום, עיניים חומות. רגיל.
"אני מצטער, צריכה עזרה? לסקסיות כמוך אני מוכן לעזור כמה שירצו..." שאל בקול נמוך, והושיט את ידו, בוחן אותי מכף רגל ועד ראש.
"סליחה, אבל אני לא ילדה קטנה, אסתדר בעצמי." מלמלתי בכעס, וקמתי.
"אוליבר, דרך אגב!" צעק בעודי מתרחקת.
"שיהיה!" החזרתי.
התקדמתי לכיוון הקפיטריה, עצבנית ביותר. אלוהים, האוליבר הזה שיגע אותי לגמרי. אני תמיד מתעצבנת מאנשים כאלה.
התקדמתי לשולחן שבו ישבו ונסה ויוליה.
"אלוהים, כריס, מה עשו לך שם? למה כל כך הרבה זמן?" שאלה יוליה בציפייה.
"אה... כלום, סתם חפר על זה שצריך לשמור על החוקים וכל החרא הזה." נפנפתי בביטול, גונבת צ'יפס אחד מיוליה.
"טוב, מה יש לכן עכשיו?" שאלתי.
"מתמטיקה, לעזאזל." רטנה ונסה.
"עיצוב." אמרה יוליה בקצרה.
"לי אין כלום היום. חאחאחא." אמרתי.
"אז תעיפי את התחת השמן שלך מפה." צחקה ונסה.
"הממ, כלבה." עשיתי פרצוף נעלב, וונסה צחקקה.
YOU ARE READING
//Another//
Romance"אני לא אגרום לך לעזוב. אני לא אתן לך לעזוב. את שונה, כריסטינה מרפי, מבינה? אין כמוך יותר." מקווב שתאהבו!
